‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח פמניסטי מגדרי של מקומה של האישה החרדית (דוגמא מהמחזה "מקווה") ?

תוכן עניינים

1.      מבוא ומניעים לכתיבת העבודה

1. 2.     ההקשר החברתי 

-          השסע החילוני דתי

-          האישה כסוכנת של שינוי בחברה החרדית

1. 3.      התיאטרון והדת היהודית – היבטים של קיטוב 

-          יחסה של היהדות לתיאטרון

-          יחסו של התיאטרון הישראלי לדת היהודית

4. אפיוני האישה החרדית בתיאטרון כפי שהם מתבטאים בהצגה "מקווה" 

-          תקציר המחזה

-          דמויות מפתח במחזה בראי יחסן למקווה כסימבול

-          ניתוח החלל והתפאורה כמסייעים להעמקת חווית הצפייה

-          הדמויות ומסר היצירה כשיקוף נקודת מבטה הייחודית של המחזאית הדר גלרון

5. סיכום

6. ביבליוגרפיה 

בעבודה זו בקשתי להראות כיצד המחזה "מקווה" הינו ביטוי מעניין וחדש של פמיניזם דתי. כזה שמאפשר ביקורת על ההלכה המסורתית, שהיא לרוב ביטוי של ההגמוניה הגברית השלטת, לטובת הרחבת זכויותיהן של נשים. המחזה מהווה בכל האספקטים שלו, מאופי הדמויות ועד בחירת התפאורה וחלוקת המרחב הבימתי, את המורכבות שנשים חרדיות מצויות בה. כמו גם את הסטראוטיפים בהם שבוי הקהל החילוני, רוב צופי התיאטרון בישראל.

 מעבר לכך ניסיתי להראות כיצד בכוחן של נשים חרדיות למלא תפקיד של "סוכנות של שינוי". שינוי תפיסתם של החילוניים על החברה החרדית ושיפור מעמדן של נשים בחברה החרדית. כמו גם הקטנת הסטראוטיפים החרדיים, על ההתפתחות המודרנית שתקופתנו מבשרת עליה. המחזה מקווה מבטא את כל אלו היטב. בניגוד לרוב המחזות על הקהילה החרדית שנכתבו על ידי חילוניים, מחזה זה מעצים את הנשים החרדיות ומאפשר לנו, כצופים, לראות את הנשים הללו כבעלות כוח יחודי.

בחרתי לעסוק במחזה מקווה מפני שהעולם החרדי מסקרן אותי מאוד ומכיוון שאני חשה כי רוב ביטוי התיאטרון שמבקשים לעסוק בנושאים אלו, חוטאים בהפשטה של הדברים. אני מקווה שעבודתי זו תוכל להוות התחלה של מחקר עתידי אודות נושא זה אשר יש לעסוק בו עוד רבות. זאת על מנת להקטין את הפערים בין הקהילות ולמוסס את האנטגוניזם והפחדים ששתיהן חוות אחת כלפי השנייה.

אני מאמינה שלתאטרון יש כוח מיוחד להוות חלון למורכבויות רגשיות ותאורטיות עמוקות. מצד שני, כמו כל אמנות שפונה לקהל הרחב, יש בו גם סכנה של שימור סטראוטיפים. המחזה "מקווה" מדגים מהו תאטרון טוב, כזה שמאתגר דעות קדומות ותפיסות חברתיות שכאשר הוא בא מגע עם הצופיםיש בכוחו להוביל לקירוב לבבות אמיתי בין האוכלוסויות היהודיות המגוונות בישראל.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

רון ברטוש, שרגא ווייל: אמן בחברה. הוצאת ברוש, תל אביב