‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי מלחמת אירן עירק, השפעות על החברה העירקית?

 תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

פרק 1: רקע תיאורטי     

1.1 שלבי הסכסוך         

פרק 2: רקע היסטורי     

פרק 3: אינטרסים ויעדים מדיניים של עיראק         

1.3. סכסוכים גיאוגרפיים

2.3. חשיבות שאט אל ערב         

3.3. יריבות אידיאולוגית 

פרק 4 : סיבות מדיניות ואידיאולוגיות בעיראק שהובילו למלחמה     

1.4. מפלגת הבעת'        

2.4. בעיית הכורדים      

3.4. מעורבות המעצמות

פרק השינויים הגיאוגרפיים בעת המלחמה ובסיומה.          

פרק 6: סיום מלחמת איראן עיראק           

1.6. השפעת המלחמה על תושבי עיראק  

2.6. השפעת המלחמה על נשים בעיראק  

3.6. היבטים בינלאומיים במהלך המלחמה והשפעתם על עיראק     

4.6. התוצאות המדיניות של הלחימה       

5.6. השפעת המלחמה וירידה בייצוא הנפט העיראקי על מחירי הנפט העולמיים       

6.6. תוצאות המלחמה והשפעותיהן על עיראק      

סיכום   

ביבליוגרפיה      

אפשר לטעון שרוב המלחמות נובעות מאי יכולת של מנהיגות הצדדים להבין את המציאות הפוליטית של היריב וגם את עלותה האמיתית של המלחמה.

חשוב גם לציין כי המלחמה החלה והסלימה משום ששירותי הביון והדיפלומטיה של המעצמות הזרות לא הצליחו להבין בזמן את התהליך שהוביל לסכסוך, השוני ואופי ההתנהגות של עיראק ואיראן (Sick, 1989).

אפשר להגיד שהמציאות החדשה של המפרץ הפרסי ערב המלחמה נבעה כתוצאה של המהפכה האסלאמית באיראן. למרות שזאת הייתה מהפכה שהביאה לשינוי בתוך המדינה, אך בהתחשב בטבעה האידיאולוגי ("המהפכה הח'ומייניסטית"), הרקע ההיסטורי והתמיכה העממית, היא הייתה הזרז להתפתחויות חשובות באזור, לרבות מלחמת איראן-עיראק. היא זעזעה את יציבות האזור וקיבלה מימדים מעבר למדינה בה התחוללה מפאת כך שהתרחשה במקום חשוב מבחינה אסטרטגית בעולם (המפרץ הפרסי) בעל משמעות גלובלית.

אפשר להגיד אם כן, שפלישת עיראק בתוך שטח איראן והמשכה של המלחמה במשך שמונה שנים, כגון האירועים שבאו אחריה: גיבוש הברית הצבאית בין המדינות השוכנות לחוף המפרץ הפרסי, פלישת עיראק לכווית ומתקפת המעצמות על עיראק, תבוסת עיראק וחלוקתה לשלושה אזורי השפעה הדורשים עצמאות של הכורדים וכולי, כולם נבעו מהמפכה האסלאמית האיראנית (Donovan, 2011).

עיראק יצאה מהמלחמה כמדינה עם ניסיון קרב נרחב, עם הכרה שעליה לפתח כלי נשק לא קונבנציונאליים אשר הפכו אותה למדינה מסוכנת ליציבות האזור, כפי שהוכח מספר שנים מאוחר יותר עם הפלישה לכווית. אולם מצד שני היא הכירה שיש מאזן כוחות מאוד שווה עם איראן אשר ימנע גם ממנה וגם משכנתה, את העליונות בכוח על האזור החוף הצפוני של המפרץ הפרסי.

עם זאת, עיראק ספגה הפסדים כספיים אדירים של כ-600 מיליארד דולר. כמו כן, נפגעו באופן אנוש התשתיות והתפתחותה המדעית בתחום הנפט. המצב רק הוחמר לאחר הפלישה לכווית, בסופה קבע האו"ם כי על עיראק לשלם מעל ל-200 מיליארד דולר לנפגעי פעולותיה, והטילו אמברגו עולמי בכדי להבטיח את תשלום החוב, מה שהפך, בסופו של דבר, למדינה הענייה בעלת החוב הגדול ביותר בעולם (Donovan, 2011).

תבוסתה של עיראק אמנם הוסוותה, אבל היא הייתה מבנית ועמוקה מאוד: הנזק הניכר שספגה האומה העיראקית היה בולט. מצבה של עיראק עם סיום המלחמה היה דומה למצבה של בריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל בלי היתרון של מערכת דמוקראטית: סדאם עמד בראש חברה שסועה ומדינה פושטת רגל. קופת האוצר של עיראק הייתה ריקה והמדינה שקועה בחובות כבדים.

מחיר הנפט היה נמוך וההכנסות מיצוא הנפט לא הספיקו לכיסוי חובה הקיים של עיראק ולמענה לצרכיה הגואים של המדינה. (ארליך, 2017)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ארליך חגי. המזרח התיכון – המשבר הגדול מאז מוחמד, הוצאת ידיעות ספרים (2017)

זיידל, רונן (2015). "המדינה האסלאמית' והמדינה העיראקית: מורה נבוכים" בתוך: המדינה האסלאמית: דגל שחור מתנוסס מעליה, יורם שוייצר ועומר עינב, עורכים. המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)