עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון ריאליטי שיח אותנטי ושיח על אותנטיות בתכנית "24 שעות" עם רוני קובן (עבודה אקדמית מס. 1212)
290.00 ₪
38 עמודים.

שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי שיח אותנטי?
תוכן עניינים
מבוא. 3
רקע תיאורטי 4
פורמטים טלוויזיוניים.. 4
הזירה התקשורתית וקהל הצופים- שיח משתף ויצירת קהילה תרבותית. 4
שיח כפורמט תרבותי 5
ז'אנרים טלוויזיוניים.. 9
רפלקסיה-עצמית ואוואנגרד. 11
שאלת המחקר. 12
שיטה. 13
מימדי הניתוח. 13
תוצאות. 14
מבט כללי 14
ראיון עם מרינה מקסימיליאן בלומין 16
ראיון עם אתגר קרת. 18
ריאיון עם גלעד כהנא. 21
דיון 23
ביבליוגרפיה. 26
נספחים.. 28
נספח א' 28
נספח ב' 28
נספח ג' 30
נספח ד' 31
נספח ה' 32
נספח ו' 33
נספח ז' 34
נספח ח' 35
נספח ט' 36
נספח י' 38
בנדיקט אנדרסון (Benedict Anderson) טען שקריאה של אדם פרטי בעיתון היומי יוצרת אצלו תחושה דמיונית של חברות בקהילה לאומית, הקוראת את אותו העיתון. רעיון זה עשוי לחול גם על מקרה של צפייה בטלוויזיה. יותר מכך, לפי טולסון (Tolson), הטלוויזיה מטשטשת את הגבולות שבין הזירה הפרטית לזירה הציבורית. ראשית, היא יוצרת עבור הצופה בבית היכרות דמיונית, שמרגישה כמו היכרות אישית אמיתית, עם דמויות טלוויזיוניות. שנית, היא בהרבה מקרים פונה לקהל בבית ומשתפת אותו בשיח התקשורתי, זאת בניגוד לקולנוע. שלישית, היא יוזמת תהליך של חיקוי סגנונות אינטראקציה בינאישית והעתקתם מן הטלוויזיה והמרחב הציבורי אל חיי היומיום הפרטיים של הצופים. חוקרים כמו ג'אוורסקי וקופלנד (Jaworski & Coupland, 1999) וגופמן (Goffman, 2005) עוסקים בסוגי שיח ובקודים תרבותיים של אינטראקציה חברתית, הנכונים הן לזירה הטלוויזיונית והן לזירה הפרטית. מחקריהם מעידים על השפעות הדדיות הקיימות בין שתי הזירות הללו.
טולסון מדגיש במחקריו (Tolson; Tolson) את החשיבות של פנייה לקהל והכללתו בשיח האולפני. הוא מזכיר שני סוגים של פנייה, כאשר הראשונה היא חד-צדדית המכוונת לקהל מדומיין, ואילו השנייה משתפת קהל באולפן באופן ממשי בשיח התקשורתי. המטרה של זו האחרונה היא לשקף תרבות דמוקרטית יותר. תכניות-דיבורים יומיות פונות לשכבות החלשות יותר בחברה, כגון: נשים וקבוצות מיעוט אתני, ונותנות להן במה. השיח מאופיין ברמה גבוהה של הסכמה בין המראיין למרואייניו, וכן הכללה של הקהל בהסכמה הזו, ובאופן זה נוצרת תחושה של שותפות בשיח (Tolson). גמסון (Gamson) חולק על האבחנה הזו, וטוען שתכניות הדיבורים דווקא מדגישות את המחלוקות בחברה ואת האינטרסים הקבוצתיים. הקהילה הנוצרת בתכנית היא קטנה וחלקית יותר מן הקהילה האזרחית בכללותה, שהיא המבטיחה פיקוח יעיל על השלטון במדינה הדמוקרטית.
הפנייה מן הסוג הראשון, זו המכוונת לקהל מדומיין ניכרת על-פי קיומם של הרכיבים הבאים: (1) אינטראקטיביות- השיח מעוצב באופן שנועד לעורר תגובה בקרב הצופים; (2) "פרפורמטיביות"- אופן הביטוי של משפטים וצורות הבעה בלתי-מילוליות היוצרות תקשורת של מסרים, כאשר אלה מותאמים לתגובות הצפויות של הקהל. כאשר אין קהל באולפן, הפרפורמטיביות הופכת למעשה רפלקסיבי המודע-לעצמו; (3) חיוניות- השיחה צריכה להעביר תחושה של ספונטאניות, כאשר בני-השיח מאלתרים ואינם יודעים, בהכרח, לאן השיחה עשויה להוביל. קיומו של תסריט אינו סותר דווקא ספונטאניות, והוא מרכיב חשוב ביצירת שיחה משמעותית, כאשר אין היצמדות נוקשה מדי אליו (Tolson).
מרכיב חשוב נוסף ביצירת תחושה של קהילה תרבותית הוא- שפת הדיבור. לפי ווייסבורד (Waisbord), השפה היא הבסיס המגדיר פוליטיקות של הכללה והזרה. צפייה בתוכנית-אירוח, לדוגמא, בשפה תרבותית קרובה, כמו- אנגלית, כאשר יש תרגום לעברית בתחתית המסך, לא דומה כלל לצפייה בתכנית-אירוח בשפה הרוסית, עבור דוברי עברית. אלה ירגישו שייכים לקהילת צופים אחת, על-לאומית, כאשר יצפו בתכנית של אופרה ווינפרי, אך ירגישו מנודים וזרים ביחס לקהילה הצופה בתכנית-האירוח הרוסית. יש לכך משמעות מכרעת במדינת מהגרים, כמו ישראל, כאשר זהויות תרבותיות של בני-מוצא שונים עדיין מוגדרות בנפרד זו מזו. ואף על פי כן, בני העדות השונות יחושו שייכים לאותה קהילה תרבותית, כאשר יצפו בתכנית-אירוח בשפה העברית.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
וימן, ג', כהן, י', והרשמן-שטרית, מ'. "תכניות המציאות" בישראל: בין מציאות לדמיון, בין תמימות למניפולציה, בין ציבורי לפרטי (מחקר פרטי מטעם הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, אוניברסיטת חיפה: החוג לתקשורת)
חמו, מ'. סגנון, מבנה ותפקוד בפורמטים שיחתיים בחדשות הטלוויזיה: המקרה של 'אולפן שישי' (מסמך שהוגש במסגרת הכנס השנתי ה-11 של האגודה הישראלית לתקשורת, האוניברסיטה הפתוחה רעננה, חודש מרס)
Corner, J. Documentary in a post-documentary culture? A note on forms and their functions (Web publication: https://www.lboro.ac.uk/research/changing.media/John%20Corner%20paper.htm )
Goffman, E. On face-work: An analysis of ritual elements in social interaction. In: E., Goffman, and J., Best (Eds.). Interaction Ritual: Essays in Face To Face Behavior (N.J.: Aldine Transaction)
Hill, A. Restyling factuality: The reception of news, documentary and reality television (based on extracts from the book "Restyling Factual TV", Routledge)