‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ?

תוכן עניינים

מבוא

פרק מספר 1: השבה לשאלות בעלות אופי רגיש

פרק מספר 2: שיטות איסוף הנתונים

פרק מספר 3: הקשר בין ההשבה לשאלות בעלות אופי רגיש לשיטת איסוף הנתונים

פרק מספר 4: דיון ומסקנות

סיכום

רשימה ביבליוגרפית

עבודה זו תעסוק בשיטת איסוף הנתונים הרצויה בעת עריכת סקרים בנושא אלימות. על פי האומדנים של המשרד לביטחון פנים, כ-75% מכלל מקרי האלימות שהתרחשו במדינת ישראל בין בעשור האחרון כלל לא דווחו למשטרת ישראל. מדובר על הערכה של 410,000 עבירות בממוצע בשנה שלא דווחו לאף גורם ממוסד אחר, ובכלל משרד הרווחה והמשטרה. מקרי אלימות רבים מתרחשים בתוך התא המשפחתי, ועירובן של הרשויות השונות עלול לגרום לנזקים העולים על התועלת. בנוסף, רקמת האמון העדינה, שבין המטפלים ברשויות לבין מטופליהם, עלולה להינזק, וליצור חוסר אמון במטפלים ובמערכת. אי-הדיווח על מקרי אלימות בישראל נובע גם מסיבות טכניות, שאותן ניתן לפתור. משרד הבריאות פרסם דו"ח, הבוחן את דרכי איתורם של נפגעי אלימות בבתי-החולים. מהדו"ח עולה, כי נמצאו מכשולים כגון עומס רב בחדר המיון, חלוקת עבודה לא מוגדרת בין הצוות המטפל לעובד הסוציאלי ואי רצף בטיפול, אשר מקשים על תהליך האיתור והדיווח. (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2019)

באופן אידיאלי השאיפה היא ליצור מדד אלימות שישמש כלי לאבחון תקופתי נרחב של תופעת האלימות, למדידת היקפיה וחומרתה באופן אחראי ואובייקטיבי ככל האפשר, ולהערכת מגמות של עלייה וירידה בה. אלימות הינה אחת התופעות החברתיות המורכבות והקשות ביותר, וזאת כיוון שהיא פוגעת באופן ישיר ובלתי אמצעי באדם עצמו, בין אם כוונה כלפי יחיד ובין אם כוונה כלפי קבוצה מסוימת. אלימות יכולה לפורר מבנים חברתיים חשובים כמו התא המשפחתי, המסגרות החינוכיות והקהילה המקומית ולהוביל להיווצרות חוסר אמון ותחושת ביטחון אישי נמוכה. בסופו של דבר, במידה והיא רחבה מספיק, יכולה האלימות לפגוע בחברה כולה, בדפוסי הפעולה בתוכה וביכולת שלה לייצר ערבות הדדית, שיח ושיתוף פעולה. על כן, המאבק באלימות הינו יעד מרכזי של כל חברה דמוקרטית, מודרנית ורב תרבותית.

במטרה להיאבק באלימות, יש צורך לחקור אותה ולהבין, כאמור, את מימדיה. בדיוק לשם מטרה זו יש לערוך סקרים מתודולוגיים אשר בכוחם להבהיר את התופעה. ביצוע הסקרים בתחום איננה מלאכה קלה, כפי שיפורט בעבודה זו. האלימות היא תופעה רחבה ונוגעת בפלחים רבים מהאוכלוסייה, בהם גם קבוצות מיעוט ואוכלוסיות חלשות וחסרות ישע כמו ילדים. אין ספק שבחינה של תופעה רגישה כמו תופעת האלימות בקרב קבוצות אלו מצריכה התייחסות מיוחדת ושמירה על כללים אתיים רבים.

מטרתה של עבודה זו היא לבחון מהי שיטת איסוף הנתונים הרצויה (משתנה בלתי תלוי) כאשר השאלות הן בעלות אופי רגיש (משתנה תלוי). לשם בחינה זו, פרק מספר 1 יעסוק בהשבה לשאלות בעלות אופי רגיש., פרק מספר 2 יוקדש לשיטות לאיסוף הנתונים., פרק מספר 3 יחבר בין שני הפרקים הראשונים ויעסוק בקשר שבין שיטת איסוף הנתונים לבין ההשבה לשאלות בעלות אופי רגיש, תוך כדי סקירת מחקרים שבוצעו בתחום., פרק מספר 4 יעסוק בדיון ומסקנות והמלצות מחקר עתידיות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות אצל ילדים, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)

דור א., ( 2016) פוסט מודרניות והורות: היעדר אמת אחרונה וערפל הורי , פנים הקרן לקידום מקצועי,31, 35-43.