‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטאות התפרצויות אלימות בערים מעורבות, דו קיום ערבים יהודים ?

תוכן עניינים

מבוא   

רקע תיאורטי           

     א) תיאוריה של תסכול תוקפנות          

    ב) תיאוריית ההתנגדות של פוקו            

סקירה ספרותית             

     * בניית ערים              

     * השתלשלות המושג ערים מעורבות           

     * הגדרת מיעוט             

     * הזכות לעיר: משאבים, חירות וזהויות            

     * הפוליטיקה של המרחב העירוני               

     * נוף כוח והתנגדות              

הליך המחקר           

       * מטרת המחקר                

       * שאלת המחקר                

       * השערות המחקר             

       * מתודולוגיה              

       * המדגם                 

       * הליך המחקר            

       * ניתוח הממצאים                 

ממצאים              

        א) ממצאים מהצד הערבי           

        ב) ממצאים מהצד היהודי           

דיון          

סיכום         

ביבליוגרפיה 

עבודה זו תביא הסברים שונים שדרכם אפשר להבין מה גורם להתפרצויות אלימות בערים המעורבות. ואכן נוכחתי לדעת שישנם הרבה תיאוריות וגישות ומושגים שדרכם אפשר להבין ולהסביר את תופעת ההתפרצויות אלימות בערים המעורבות. דוגמת תיאורית התסכול תוקפנות של מילר או תיאוריית ההתנגדות של פוקו, וברור שלכל אחד מההסברים יש יתרונות וחסרונות. והבעיה שהנושא שאני מנסה לנתח הוא מאוד מורכב (התפרצויות אלימות בערים מעורבות ), ואכן כמו שכולם יודעים חקר התנהגות של בני אדם היא כל כך קשה ומסובכת, וכמעט זה בלתי אפשרי לחזות ולנבא התנהגותם בעתיד, לכן אף אחת מהתיאוריות או המושגים אינו יכול למצות ולהקיף את התופעה מכל הכיוונים, ולגעת בה מכל הזוויות. לכן בעבודה זו חשבתי שעל מנת שאצליח להסביר תופעה מאוד מורכבת זו יהיה עלי לנסות לשלב בין החלקים החיוביים של שתי התאוריות. כך למשל שילוב בין הצד החיובי של תיאורית התסכול תוקפנות שנשאבת מתחום הפסיכולוגיה, עם הצד החיובי של תיאוריית ההתנגדות שנשאבת מתחום הסוציולוגיה המרקסיסטית, , שתי התופעות הנ"ל  יכולים לספק לנו הסבר מקיף וטוב יותר לתופעה שברצוננו להבין.

       אך חשוב להדגיש שעל מנת להוציא מחקר אקדמי זה לפועל הייתי חייבת בסופו של דבר להתמקד בתיאוריה אחת. ולכן בחרתי את תיאוריית התסכול – תוקפנות. תוך כך שאני שמה דגש על התסכול המרחבי שהעיר המעורבת מעוררת בקרב הקבוצות השונות.

     בנוסף עבודה זו תציג הגדרות מדעיות של גיאוגרפיים למה זה ערים בכלל וערים מעורבות בפרט. ובנוסף היא תציג חלק מהתהליכים שמתרחשים בתוך העיר המעורבת. וגם תביא הסברים לאייך נוצרות שכונות מעורבות בערים המעורבות.

     בנוסף עבודה זו תציג דוגמאות לערים המעורבות ברחבי העולם, מצד שני היא תתמקד בחקר המקרה הישראלי, ותביא נתונים על המצב החברתי, כלכלי ודמוגרפי של קבוצת המיעוט הערבית שחייה בה. וגם תציג את האפליה שהיא סובלת ממנה. ובנוסף עבודה זו תציג איך התפתח המושג "ערים מעורבות בישראל" בארבעה שלבים.

    בנוסף עבודה זו תגדיר בצורה ברורה מה זה קבוצת מיעוט ומה הן דרישותיה.

     בנוסף עבודה זו תביא הסברים ליחסי הגומלין בין המרחב העירוני ליחסי הכוחות המעצבים אותו. ובנוסף היא תציג את הנוף כמרכיב שממלא תפקיד אדיאלוגי בעיר המעורבת שגורר את הקבוצות החיים בתוך העיר להשתמש בכוח על מנת לשמור עליו. וגם תביא את המקרה של מסגד חסן בכ ביפו כדוגמה להשפעת הנוף על הגברת המתיחות בין הקבוצות שחיים בעיר מעורבת.

      ולסיום בעבודה זו יופיע מחקר איכותני שערכתי שמטרתו להבין, בזווית ראיתן של תושבי עכו הערבים והיהודים אשר חוו את המהומות של יום כיפור את הסיבות שעלולים להוביל למהומות בערים המעורבות. חשוב לי להבהיר שבגוף העבודה הכנסתי מדי פעם משפטים שלי כדי לחבר בין החלקים השונים של העבודה. את הנימה האישית שלי דאגתי לכתוב בכתב נטוי.

מצגת בנושא ערים מעורבות, התפרצויות אלימות בערים מעורבות, דו קיום ערבים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

תום שגב, מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, (2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, (2017)