‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי אפליה מגדרית בפלמ"ח?

תוכן עניינים

מבוא

מעמדן של הנשים בפלמ"ח

הנשים הלוחמות בפלמ"ח

הכרה רשמית וגיוס נשים

נשים ביחידות המיוחדות

הצנחניות

נשים שנודעו בגבורתן

ארגון ההגנה

ההגנה בשנות ה-30

יחס ההגנה לאצ"ל

ייסוד הארגון

הנוטרות

פלוגות הלילה המיוחדות

הסזון

העפלה

הפלמ"ח

מפקדיה המרכזיים של ההגנה

מפקדים בכירים

אנשי פיקוד ומעש נוספים

הפלמ"ח

פעולות ראשונות

"מצדה על הכרמל"

ההכשרה

הרזרבה של הפלמ"ח

הסזון"

ההעפלה והמאבק נגד הבריטים

מלחמת העצמאות

יחידות הפלמ"ח

הערכת פועלו של הפלמ"ח

זהות פוליטית

ביבליוגרפיה

בשנתיים הראשונות לקיום הפלמ"ח הכוח לא כלל נשים. רק בתחילת שנת 1943, כשהוחלט לפתוח את שורות פלמ"ח לגיוסים נרחבים יותר, הוחלט לגייס גם נשים.

הנשים היוו כשליש מכוח האדם בפלמ"ח. למן היום הראשון לפעולותיו המאורגנות, השתתפו נשים בפעילות, ושולבו באופן שווה במחלקותיו, תוך שהן נוטלות חלק באימוני הגברים, ובתוכנית הכשרתם הצבאית. התברר שאימונים אלה לא היו כפי כוחן של הנשים, ובספטמבר 1943 התאספו חברות הפלמ"ח לכינוס במשמר העמק וניסו לסכם קווים להמשך הפעולה של נשים בפלמ"ח. סוכם על אימונים נפרדים לנשים ולגברים, על הכשרת מפקדות שתפקדנה על אימוניהן של הנשים, וכן כי הכשרת הנשים תתמקד בתפקידי קשר, עזרה ראשונה, נהגות, סיירות, תפקידים מנהליים, תפקידי סעד ותפקידים הסברתיים.[1]

האישה שהגיעה לתפקיד הבכיר ביותר במסגרת הפלמ"ח הייתה קצינת השלישות של הפלמ"ח שושנה ספקטור. [2]

נשות הפלמ"ח לחמו לצידם של הגברים כשוות, ואף שילמו את מחיר הדמים הנורא, אשר שילם כלל הפלמ"ח. נתן אלתרמן כתב על הלוחמת ברכה פולד"אחת מבנות הזמן שכגברים / עשו כל מלאכת איש ומעשהו / אבל כעלמות ירדו קברים". ב24 במרץ 1946 הייתה ברכה פולד חלק מחוליית חסימה ברח' מרמורק 7 בתל אביב, במסגרת "ליל וינגייט", אשר ניסתה למנוע ממשוריינים בריטים גישה אל אוניית המעפילים "וינגייט" אשר עגנה בחוף ימה של תל אביב. ברכה בת ה19, שהייתה מפקדת החוליה, נורתה לאחר שחבריה הודיעו על רצונם להיכנע, כאשר ניסתה להחליף מחסנית במקלע הסטן שבידה. על שמה נקראה אוניית המעפילים "ברכה פולד". היה זה מקרה מייצג, אחד מני רבים. קורבנן של הצנחניות חנה סנש וחביבה רייק, סימן אף הוא דף חשוב בסיפורה של לוחמת הפלמ"ח, כמו גם סיפורה הטראגי של הטייסת זהרה לביטוב. אחת המטיילים הישראלים, שנהרגו במהלך ניסיונם להגיע אל הסלע האדום בראשית שנות ה50, הייתה לוחמת הפלמ"ח לשעבר גילה בן עקיבא. חברתה רחל סבוראי, שגם היא הייתה לוחמת בפלמ"ח, נודעה כראשונה שהגיעה אל "הסלע האדום", ביחד עם מאיר ה רציון. [3]

בשנת 2016 הוקמה אנדרטה באזור חוות שקמים לזכרן של לילה נעמי יוסף, תמר באומגרט ומרים אוסיה, שלוש לוחמות פלמ"ח, חברות הגדוד השלישי של חטיבת יפתח, שנהרגו בעת מבצע יואב במלחמת העצמאות 9 באוקטובר 1948 בכפר הוג' כתוצאה מהפצצות מטוסים מצריים. [4]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יצחק שדה, מה חידש הפלמ"ח-טקטיקה בהגנה. הוצאת הקבוץ המאוחד (2022)?

סגל ע', סיפורה של הפוליטיקה הישראלית (2021)

 יהודה ואלך (עורך), אטלס כרטא לתולדות "ההגנה", ירושלים: הוצאת כרטא.

נחום בוגנר, מחשבה צבאית ב"הגנה": יוחנן רטנר, יהושע גלוברמן, יצחק דובנו, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה"