‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי העסקה של עובדים "זולים" דרך חברות כח אדם לאור חוק להגברת האכיפה והאם חוק זה אכן יעיל בשמירת שכר ותנאים סוציאליים נאותים לעובדי קבלן בהשוואה לעuבדים מן המנין?

תוכן עניינים

מבוא

אאוטסורסינג

קיפוח עובדים דרך חברות כח אדם

המדינה כמעסיקת עובדים דרך קבלני כוח אדם בישראל

שוק העבודה בישראל –יחסי כוחות

חקיקה ופסיקה

החוק להגברת האכיפה

אחריות אזרחית

אכיפה פלילית

עובדי קבלן כ"א בהתאם לחוק להגברת האכיפה של דיני עבודה

משפט משווה

סיכום

ביבליוגרפיה

קבלני כוח-אדם פועלים בשלושה תחומי עבודה עיקריים: שירותי תווך והשמה, שירותים מקצועיים (לדוגמא: שירותי מידע, ייעוץ, וכד') ושירותי גיוס עובדים לצד שלישי שחברת כ"א היא המעסיקה הישירה שלהם ובינה לבין העובד מתקיימים יחסי עובד- מעביד. בפועל תחת דגם העסקה זה לעובד יש שני מעסיקים: מעסיק מכוח החוק- חברת כוח האדם, ומעסיק בפועל- הארגון שהוא הלקוח של חברת כוח האדם[1].

תופעת התרחבות העבודות הזמניות בכלל ועבודה באמצעות קבלני כ"א בפרט חלחלה גם לשוק הישראלי. גורמים שונים וביניהם: התגברות התחרותיות, והשתנות פרופיל מחזורי העסקים והתקצרותם, עודדו ארגונים כלכליים לחפש מסגרות העסקה גמישות וזולות יותר. חברות כוח האדם אפשרו לארגונים המשתמשים בשירותיהם העסקה לזמן מוגבל מחוץ להסכמי העבודה הקיבוציים[2]. על פי רוב, הסכמי השכר ותנאי העבודה של עובדי חברות כוח-אדם נחותים בהשוואה לתנאי השכר והתעסוקה של עובדים אחרים, ועל כן זולים יותר. בין הגורמים הנוספים אשר העמיקו את השימוש בחברות כוח-האדם בישראל ניתן למנות את הגידול הניכר בהיצע העולים דורשי עבודה אשר הגיעו לארץ מאז תחילת שנות ה-90 והחלפת עובדים פלסטינאים בעובדים זרים. בנוסף, יש לציין את העובדה כי משרדי הממשלה ונציבות שירות המדינה פעלו מאז שנות ה-80 לצמצם העסקה ישירה של עובדים בשירות הציבורי והחלפת עובדי תקינה בעובדי חברות כ"א[3].

העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח-אדם יכולה מחד לתרום למשק משום שהיא מקנה למעביד גמישות העסקה בהתאם לצרכיו התפעוליים. גמישות זו חיונית בעיקר בהעסקה לתקופות קצרות. הגמישות התעסוקתית יכולה לתרום ליעילות ולהקטנת האבטלה. כמו כן, העסקת עובדים בשיטה זו נועדה להגן על עובדים זמניים העובדים לתקופות זמן קצרות ובתוך כך עוברים ממשתמש למשתמש. מאידך, המעמד החברתי –כלכלי הנמוך של חלק מהעובדים המועסקים באמצעות קבלני כוח-אדם, הארעיות שבעבודתם, פיזורם בין המעבידים בפועל ויכולתו של קבלן כ"א לנייד את עובדיו ממעביד בפועל אחד לאחר, יוצרים תלות רבה של עובדים אלה בקבלן, מקשים עליהם להתארגן ופוגעים בכוח המיקוח שלהם מול המעסיק. יתרה מזו, ארגוני עובדים מתקשים לייצג את עובדי חברות כוח-אדם. יכולת ההתארגנות הנמוכה של העובדים, והעובדה שמס הארגון, הנגבה באמצעות קבלני כוח-אדם, מובטח לארגון העובדים החותם על ההסכם הקיבוצי עם קבלני כ"א, מקנים לאחרונים יכולת תמרון רבה בין ארגוני העובדים[4].

אף משרד העבודה והרווחה ציין, בסוף שנת 1999, כי אופן העסקה באמצעות חברות כ"א יוצר מעמד של עובדים סוג ב'. הזכויות של עובד קבלן נחותות בדרך כלל מאלה של עובדים אחרים המבצעים משימות זהות או דומות באותו מקום עבודה. בהקשר זה, ציין ביה"ד הארצי לעבודה כי: "שיטת העסקה באמצעות חברות כ"א לתקופות זמן ארוכות נראות בעיני כמגמה שלילית ביחסי העבודה הפוגעת בהגנה שמשפט העבודה נותן לעובדים הן במישור האינדיבידואלי והן במישור הקיבוצי. העסקה באמצעות קבלני כוח-אדם מטרתה להגן על עובדים זמניים העוברים ממשתמש למשתמש כאשר העסקתם אצל כל אחד מהמשתמשים היא לתקופה קצרה. אדם המועסק במשך תקופה ארוכה אצל משתמש אחד ראוי לו שיחשב כעובדו של המשתמש. אם לא...יוצרו במקום שני מעמדות עובדים..."[5].

לפני כמה עשורים חוקק בישראל חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שקבע כי עובדי קבלן אמורים לקבל את אותן זכויות כמו העובדים האחרים באותו ארגון. כמו כן קבע החוק, כי עובד המועסק תשעה חודשים רצופים באותו ארגון ישולב בהמשך כעובד מן המניין וייהנה מכל ההטבות הסוציאליות והטבות השכר של מקום עבודתו. מחאותיהם של חברות כוח האדם וקבלני המשנה, גרמה לדחיית יישומו של החוק עד שנת 2008 אז נכנס החוק לתוקפו.

עם זאת, עובדי הקבלן עדיין מקופחים וזכויותיהם נפגעות מידי יום כאשר המציאות מלמדת כיצד רובם הופכים ל"עניים עובדים". [8]

בעבודה זו אבחן את ההשלכות והמשמעויות של התופעה הן מתוך פרספקטיבה היסטורית של המערכות החברתיות כלכליות ושל מדיניות הרווחה בישראל בכלל ובשוק העבודה בפרט, מאז קום המדינה, לאור השינויים במערכות יחסי העבודה עם כניסת מדיניות מיקור החוץ ותופעת עובדי הקבלן, חברות כוח האדם ועמותות שלא תמיד ברורה אופן העסקתן ומדוע הן ממשיכות לצוץ בשוק העבודה כפטריות לאחר הגשם גם בשירות הממסד הציבורי, בשירות המדינה ובשירות גופים פרטיים.

אסקור את חוקי העבודה[9] הרלוונטיים במטרה להבין באם החקיקה מצליחה להגן על עובדי הקבלן בפני אפליה וכן אנסה לבדוק מה ניתן לעשות כדי לעגן את זכויותיהם של עובדי הקבלן בישראל ואת הדרך ליישמם בתוך המציאות הכלכלית והאג'נדה הכלכלית חברתית אותה מובילה ממשלת ישראל.

במהלך העבודה אבחן את החוקים, את האכיפה והפיקוח ועיקר את המציאות כפי שהיא בשוק העבודה הישראלי ובהשלכות על החברה הישראלית בכללותה, על ערכיה ועל השינויים בתפיסות חברתיות כלכליות בשם אג'נדות שבסיסן הוא אינטרס כלכלי, כאשר ההשלכות על החברה הישראלית בכללותה ועל ציבור עובדים מסוים, מוקצה, מקופח וממודר מכל עמדת כוח ושליטה על גורלו הופך אותם מידי יום לעובדים "אחרים", "שונים", עניים, שקופים ובעיקר שבויים בתוך שיטה כלכלית ניאו- ליברלית על פיה החזקים ינצחו וישרדו, החלשים ישרתו את האינטרסים שלהם ויתרמו לעושרם ובין לבין יהיו אלו שימשיכו "לגזור קופונים" של תיווך וגישור לכאורה בין המעמדות ההולכים ונוצרים בישראל עם פערים קיצוניים שהדעת מתקשה לקבלה. העבודה תנסה לבחון את השאלה האם ניתן לשנות את המציאות הנוכחית שהינה ללא ספק תולדה של שינויים גלובליים שאינם רק מאפיינים את המשק הישראלי, והאם ניתן למצוא פתרונות מעבר לחוקים ולאכיפה[10] שיאפשרו סיטואציה של win –win עבור העובדים, עבור המעסיקים הישירים, עבור המשתמשים שהם המעסיקים לכאורה בעקיפין ועבור תרבות העבודה בישראל שהערכים אשר אפיינו אותה מאז קום המדינה, הדגישו התייחסות הומאנית, שוויונית, מכבדת ומאפשרת אופק תעסוקתי מעוגן בהסכמים קיבוציים ובחוקי עבודה הניתנים לפיקוח ואכיפה. [11]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דוידוב ג', "התניה על סטטוס ״עובד״ והשלכותיה" משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020)

ז'ילוני אפריים. המהפכה החקיקתית בעניין העסקת עובדי חברות כוח-אדם. משאבי אנוש

מרדכי מירוני "התפתחויות ומגמות במשפט הקיבוצי" דין ודברים,חיפה, אונ' חיפה

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה