‏290.00 ₪

תוכן עניינים

חלק א - יזמות עסקית וחברתית

מיזם חברתי בבית הספר הטכנולוגי כסרא סמיע

רפלקציה קבוצתית

חלק ב' - אסטרטגיה עסקית לגופים ציבוריים

האסטרטגיה הקיימת בארגון

ביצועי הארגון

ניתוח SWOT

נקודות החולשה והחוזק בבית ספר בכפר סמיע

הזדמנויות (Opportunities):

איומים (Threats):

בניית אסטרטגיה חדשה לארגון על בסיס ניתוח TOWS /

בעייתיות יצירת אסטרטגיה עסקית בארגונים לפי ניתוח מרכיבים

אסטרטגיה עסקית בארגונים ציבוריים

אסטרטגיה של בית ספר במערכת החינוך במגזר הערבי בישראל

סיכום

רשימה בבליוגרפית

נספחים

כסרא-סמיע

ניתוח P.E.S.T.E.L

ניתוח הסביבה החיצונית של בית הספר דרך מודל בעלי העניין

תיאור היררכי של בית ספר תיכון טכנולוגי כסרא-סמיע

החזון והערכים הקיימים בארגון

מודל SMART בית הספר הטכנולוגי כסרא סמיע

מודל 6 החששות

המיזם הוא הכנסת תכנים של דו קיום בין יהודים לערבים לבית הספר. העניין שאחת מן השותפים שלנו מורה בבית ספר תיכון טכנולוגי כסרא-סמיע בכפר סמיע, שהיא מאמינה בתרבות ארגונית ושייכות למקום העבודה, היא הבינה שהוא הארגון המתאים לסוג עבודה זו יותר מאשר העיסוקים של שאר החברים, סיפרה לנו על מידת המורכבות והבעייתיות של הארגון והמורה יש לא מעט נקודות חולשה בארגון שמצריכות שינוי ושיפור, הרי מורהה שהחסרונות של בית הספר הרבה יותר מהיתרונות, היא שכנעה אותנו בחשיבות ניתוח הארגון וכמה נחוץ לה לעזו ולתרום להנהלה במיפוי הארגון לשם ביצוע שינוי חיובי שישפר את תפקוד הארגון ושיוביל את בית הספר לצמרת של בתי ספר מובילים בעידן הלמידה הטכנולוגי, המתוקשב והחדש.

לפי נתוני הלמ"ס, לכסרא-סמיע דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול.

אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב 93.3%.

 השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 6,831 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).

החזון והערכים הקיימים בארגון

חזון בית הספר הטכנולוגי כסרא סמיע הוא:

התלמיד הוא אדם, הניתן לשינוי

יחד נעצב את דמותו הערכית

והמקצועית ונצעיד את החברה

לעבר עתיד טכנולוגי מתפתח[3]

נתקלנו בקשיים בתחילת הדרך, היו סימנים של ניכור. חוסר הכרה. אי רצון להשתתף מצד התלמידים. אומנם נחישותו של הצוות החינוכי לקדם את התוכנית הביאה בסופו של דבר להצלחת התוכנית בשני בתי הספר. במיוחד אחרי המפגש המוצלח של צוותי המורים בשני בתי הספר אשר יצאו בתחושה של נשכרים. של תקווה לחיים משותפים, של ראיה חינוכית שבאמת אפשר אחרת."

התעוררו קשיים לוגיסטיים סביב תאריכי המפגשים. למרות קביעת תאריכים מראש לכל השנה, בפועל תואמו מחדש חלק מן מפגשים במהלך השנה. לא תמיד עודכנה השותפות בשינויים הללו.

לבית הספר יש תפקיד חינוכי ממדרגה ראשונה בכל הנוגע לרב-תרבויות. “אי אפשר להתעלם מהמציאות הרב תרבותית בישראל, בבתי ספר. ההשתתפות בתכנית השפיעה באופן ניכר וחיובי על עמדות התלמידים בנושא יחסי יהודים-ערבים. רוב גדול של המשתתפים בסדנאות מזהים פוטנציאל השפעה של התכנית על השיח הרב-תרבותי ועל פיתוח פעילות רב- תרבותית. מהממצאים עולה עוד שהתכנית השפיעה על התלמידים הערביים יותר מאשר על הסטודנטים היהודיים, ועל משתתפים ותיקים יותר מאשר על משתתפים חדשים. למשרד החינוך מציע בדראן לגזור מסקנות מהמחקר שלו למערכת החינוך כולה. רוב הערבים והיהודים גרים ביישובים נפרדים, ולכן לסדנאות ולמפגשים משותפים יש פוטנציאל אדיר לקיום שיח רב-תרבותי. לתלמידים היה אלמנט של בחירה, וכי לא כדאי לוותר על העיקרון הזה. חשוב שלא לכפות את המפגשים הללו על התלמידים, ולכן כדאי לייצר הזדמנויות למפגש מעניין ו’מפתה'”. כדי שהם ירצו להשתתף, אפשר לקבץ אותם סביב פרויקט או עניין משותף. מפגשים העוסקים בעצם המפגש הר-תרבותי נעשים קשים יותר ויותר משנה לשנה. דווקא מפגשים סביב פעילות תוכן מסוימת מתגלה כאפקטיבית יותר. מבצע שומר החומות בעזה יצר מתחים אבל התגברנו עליהם.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אתר בית ספר תיכון טכנולוגי כסרא- סמיע 

https://sites.google.com/site/kesrasamia

דוח מכון TGI, פלח שוק: מוסדות חינוך

שפירא ע', סוגיות מעשיות בניהול ומנהיגות, זב"מ 

נחמיאס, ד' ומידני, א'. מדיניות ציבורית-יסודות ועקרונות. רעננה: האוניברסיטה יוסי יובל, כפר סמיע: על אמונות, ידיעות אחרונות