‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי "הולדה בעוולה"- היבטים כלכליים במשפט?

תוכן עניינים

מבוא.

פרק 1 – הולדה בעוולה  - הגישה הכלכלית והתביעה. 

הגישה הכלכלית למשפט ולדיני הנזיקין 

מטרות המשנה של הגישה הכלכלית למשפט.. 

הוכחת עוולת הרשלנות ועילת ההולדה בעוולה. 

קיום חובת זהירות..

הפרת חובת הזהירות..

קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק.

קיומו של נזק.

פרק 2 – הלכת זייצוב.

עילות התביעה

פרק 3 – השלכות הלכת זייצב – כשל השוק

הלכת סידי – חובת היידוע

פרק 4 – ועדת מצא

ועדת מצא – הרקע

הסוגיה לבחינת הוועדה.

עיקרי ההמלצות ועדת מצא

הביקורת כנגד הוועדה.

פרק 5 – המצב כיום: הלכת ליאור המר

הוכחת הקשר הסיבתי 

שאלת הנזק וחישוב הפיצויים.

נזק שאינו נזק ממון

פגיעה באוטונומיה.

מה יכלול הפיצוי?. 

שאלת הנזק וחישוב הפיצויים.

פרק 6 – משפט משווה.

ארצות הברית.

אנגליה

יחס הדין העברי לעילת "ההולדה בעוולה". 

הפסקת היריון על פי הדין העברי

סיכום

ביבליוגרפיה

הסוגיה של הולדה בעוולה קמה ומתעוררת במצבים שבהם יילוד נולד עם מוגבלות שמקורה בלקות מולדת למשל מומים מולדים, מחלות גנטיות, תסמונות וכו', כאשר היילוד לא יכול היה לבוא לעולם אלא במומו ונטען כי הבאתו לעולם נגרמה בגלל רשלנות רפואית או מחדלים של הצוות הרפואי ואילולא רשלנות זו יתכן ולא היה בא היילוד לעולם.

טענת היסוד בבסיס תביעות ההולדה בעוולה היא כי אם הצוות הרפואי לא היה מתרשל ולמשל היה מאתר מומים קיימים, או היה מבצע בדיקות מקיפות המתאימות לאיתורם של המומים,  או היה מוסר מידע מלא ומפורט להורים בדבר קיומם של המומים או המוגבלות או הסיכון לקיומן של המגבלות  - כדוגמת  פגמים גנטיים אצל ההורים, לא היה נולד היילוד כלל. באופן שונה מרוב תביעות הרשלנות הרפואית, בתביעה של הולדה בעוולה, התובע לא טוען שהרופא או בית החולים גרם לו למוגבלות או למחלה מהם הוא סובל, אלא שהמוגבלות או המחלה יצאו מן הכוח אל הפועל בעקבות הרשלנות או אי מתן המידע או מתן המידע הלקוי שאם היה ניתן יתכן והוא, היילוד,  לא היה מובא לעולם כלל. במצבים האלו, בהם נמנע מההורים מידע חיוני, או שסופק להם מידע חלקי בלבד או חלקי ושגוי לגבי מצבה של היולדת או העובר, והם, ההורים, לא יכלו לשקול ולהחליט האם לבצע הפסקת הריון ולמנוע את בואו לעולם של היילוד עם המומים או המחלה הקשה מהם הוא סובל, מתקיימת עילת ההולדה בעוולה.

תביעת הנזק היא פילוסופית. הנזק לו טוען הילד הוא בעצם על החיים הקשים שנגרמו לו בעוולה ושאיתם הוא צריך להתמודד. טענתו היא שכלל לא היה צריך להיוולד. הטענה העיקרית העולה מפי הניזוק היא "טוב היה אלמלא נולדתי".

דבר קיומה של עילת הולדה בעוולה הוכר על ידי בית המשפט העליון בפסק דין זייצוב[1] בשנת 1986. כפי שאפרט בעבודה דנן, ההכרה בקיום העילה חייבה בגידול משמעותי בהיקף המשאבים הציבוריים שנדרשו לכיסויי כלל הצרכים הכרוכים בכך וכן בעלויות כספיות עקיפות אשר הושתתו על החברה בכללותה.

סוגיית ההולדה בעוולה (Wrongful Life) מעוררת שאלות ממשפטיות ואחרות, מתחום הפילוסופיה, המוסר, הרפואה, הסוציולוגיה, האתיקה וכך גם שאלות בהיבט הכלכלי בהיותה סוגיה לה  נפקות כלכלית, כאשר לכול הסדר משפטי  ביחס להכרה או אי הכרה ביחס לעילת "ההולדה בעוולה" עלויות והייתכנות כלכלית.

בעבודה זו אסקור את ההיבטים הכלכליים של סוגיית ההולדה בעוולה ואת העלות המצרפית של סוגיה זו על החברה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ע"א  זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85

א' מרקוס אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים, הוצאת אוצר המשפט (2023)

הרמן ע'. דיני נזיקין. הוצאה אקדמית נבו (2020)

חסינה EYALAM