‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין חמשת גורמי האישיות, מסוגלות עצמית חברתית, לבין מוטיבציה אקדמית, ושביעות רצון מהחיים?

תוכן עניינים

1. תקציר
2. מבוא

2.1 חרדים במוסדות מעורבים וחרדים במוסדות לא מעורבים.

 2.1.1 חרדים במוסדות מעורבים

2.1.2 חרדים במוסדות לא מעורבים.

2.2 מסוגלות עצמית

2.3 מבנה אישיות "חמשת הגורמים"

2.4 שביעות רצון מהחיים

2.5 מוטיבציה פנימית

2.6 השערות המחקר

3. שיטה

3.1 נבדקים

3.2 כלי המחקר

3.2.1 שאלון מוטיבציה

3.2.2 שאלון מסוגלות עצמית

3.2.3 שאלון "חמשת הגורמים"

3.2.4 שאלון שביעות רצון מהחיים

3.3 הליך

4. ממצאים
5. דיון
6. ביבליוגרפיה
7. נספחים

מהספרות המקצועית עולה כי החברה החרדית הינה חברה המתאפיינת בהבדלות מהחברה החילונית, ובציות למסגרות של חוקים ומנהגים הנובעים ממסורת רבות שנים, לאור החשיבות הרבה של השפעת ההיבדלות מהחברה. מטרת המחקר הנוכחי הינה לנסות להבין האם קיימים משתנים בעלי קשר עם המוטיבציה הפנימית, ואף אולי עשויים לנבא את סוג האישות של הסטודנט. תוך חלוקה לשתי אוכלוסיות משנה, סטודנטים הלומדים במוסדות מעורבים, וסטודנטים הלומדים במוסדות נפרדים והבנת ההבדלים ביניהם במשתנים שנבחרו. שוער כי יימצאו הבדלים בין משתני המחקר בקרב חרדים הלומדים במוסדות מעורבים לבין חרדים הלומדים מוסדות לא מעורבים. עוד שוער שיימצאו הבדלים בין הסטטוס המשפחתי של הסטודנט רווק/נשוי לבין רמת מוטיבציה פנימית. כמו כן שוער כי יימצא קשר חיובי בין מסוגלות עצמית לשביעות רצון מהחיים. לבסוף, שוער כי יימצא קשר שלילי בין תכונת האישיות יציבות לבין שביעות רצון מהחיים.

לצורך המחקר דגמנו 80 נבדקים (37 גברים,  43 נשים) אשר לומדים במוסדות להשכלה גבוהה לתואר ראשון או שני במוסדות לימוד מעורבים ולא מעורבים. הנבדקים מילאו שאלון דמוגרפי שכלל את רמת הדתיות, רמת ההשכלה, מצב משפחתי, שאלון מוטיבציה פנימית, שאלון מסוגלות עצמית, שאלון חמשת גורמי האישיות ושאלון שביעות רצון מהחיים.

בניגוד להשערת המחקר הראשונה, לא נמצא קשר בין משתני המחקר בקרב חרדים הלומדים במוסדות מעורבים לעומת לא מעורבים. ההשערה השנייה עסקה בהבדלים בין רמות מוטיבציה אצל סטודנטים נשואים לעומת רווקים, השערה זו אוששה. נמצא גם כי קיים קשר חיובי בין מסוגלות עצמית לשביעות רצון מהחיים בקרב כלל הסטודנטים החרדים בהתאם למשוער כלומר, ככל שציוני מסוגלות עצמית גבוהה יותר כך שביעות הרצון של הסטודנט מהחיים גבוהה יותר. בניגוד להשערת המחקר הרביעית, לא נמצא קשר שלילי בין תכונת אישיות נוירוטיות לבין שביעות רצון מהחיים. אלא ההפך . כלומר, ככל שהסטודנט בעל אישיות נוירוטית גבוהה יותר,  כך שביעות הרצון שלו מהחיים נמוכה יותר. ממצאי המחקר יכולים להראות את הפוטנציאל של שילוב סטודנטים מהמגזר החרדי בחברה הישראלית, שרמת דתיות וסוג מוסד הלימודי הנלמד (מעורב/לא מעורב) איננה מובדלת רק לשביעות רצון מהחיים אלא קשורה גם למסוגלות עצמית וחשוב מכך, מחקר גישוש המהווה בסיס למחקרי המשך על סטודנטים חרדים.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

גל, ר', מורגנשטרן, י' ואלימלך, י'. מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית: מחקר על הפוטנציאל למצוינות בלימודי מתמטיקה. חיפה: הטכניון.

זיכרמן, ח' וכהנר, ל'. חרדיות מודרנית : מעמד ביניים חרדי בישראל. ישראל: המכון הישראלי לדמוקרטיה.

פולק, מ. רווקות מאוחרת, הגרסה החרדית. (מקור ראשון).