Attention deficit/ hyperactivity disorder- ADHD  היא הפרעה עצבית התנהגותית המופיעה

בילדות וגורמת לקושי בוויסות, פעילות יתר, לקושי בקשב ולתוקפנות. כבר במאה ה- 19 זיהו פסיכיאטרים את התסמונת שכונתה בתחילה, "נזק מוחי מזערי". לאורך השנים, שונה שמה של ההפרעה פעמים רבות. שינויים אלה במינוח מעידים על מורכבות ההפרעה מבחינת הגורמים השונים שבבסיסה ועל מאמצי המחקר והטיפול המושקעים בחקר תסמונת זו.

כיום הסברה הרווחת בקרב אנשי המקצוע הקליניים- רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטריים ואחרים, היא ש ADHD מורכבת משלוש בעיות עיקריות: לקות קשב, קשיים בהפעלת עכבות ופעילות יתר )היפראקטיביות). ברקלי מוסיף שתי בעיות נוספות: קשיים במילוי אחר כללים והוראות וחוסר עקביות בהשלמת משימות.

היפראקטיביות המאובחנת אצל הלוקים ב ADHD, מתבטאת בחוסר יכולת להישאר בישיבה כשמתבקשים, ריצה, טיפוס בזמנים לא נאותים, באופן נמרץ יותר מילדים אחרים, דיבור מופרז, הפרעה לפעילויות של אחרים ויכולת פחותה לחכות לתורם. (רוטשטיין, 2022)

במחקר מסויים, הועלתה סברה שהמרכיב ההיפראקטיבי )תנועתיות יתר) בADHD , הינו מנגנון פיצוי אשר מסייע לתפקודים הנוירוקוגנטיביים בילדים עם הפרעת קשב וריכוז. נבדק היחס בין רמות פעילות מוטורית לבין ביצועי זיכרון עבודה וקשב בבנים

בני 8-12 עם ADHD בהשוואה לבנים עם התפתחות טיפוסית בני אותם הגילאים, באמצעות ארבע משימות זיכרון עבודה ב 4 מפגשים שונים . ניתוח היחסים הראה שרמות פעילות גבוהות יותר ניבאו ביצועי זיכרון עבודה טוב יותר )אך עדיין לא נורמלי) בילדים עם הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית. )2015 ,Sarver et al)

חוסר הקשב מתבטא בהסחת דעת בקלות ע"י גירוי חיצוני, הימנעות ממשימות שדורשות מאמץ מנטלי, קושי בארגון משימות, קושי במילוי משימות או בהבנת ההוראות לביצוע המשימות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

פרופ' אסא כשר, אתיקה ישראלית - ברפואה ובתחומים נוספים. הוצ' כתר. (2023)

אהרן שפירא. מערכת הבריאות בישראל מול מערכות בריאות שונות בעולם, הוצאת עמותת הרופאים העצמאיים בישראל