‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

עקרון תקנת השוק:

תקנת השוק במקרקעין

תקנת השוק הכללית: אמצעים להקטנת הסיכון לביצוע עסקאות ברכוש הזולת

תום-הלב בתקנת השוק הכללית

עקרונות תנאי תקנת השוק הדגמה על מטלטלין

תום לב בתקנת השוק

פסק דין בפרשת פירוק בטר-פלייס, תקנת השוק במכוניות חשמליות ותום הלב

תמורה

פסק דין בעניין כנען

תום לב

קנייה וקבלת הנכס לחזקת הרוכש

מכירה ע"י מי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר

סוגיות נוספות – שלוח ושולח

ומהכלל אל הפרט: עקרון תקנת השוק ותקנת השוק בירושה

דרישת תום-הלב

התמורה

הגנת רוכש בתום-לב

סיום הרכישה בטרם הביטול

רכישת זכויות בהסתמך של צו חסר תוקף

צו-ירושה וצו-קיום צוואה

רכישת נכס שאינו שייך לעזבון

דין רצוי

משפט משווה

המשפט הלטיני והקונטיננטלי

ארה"ב

חידושי הקודקס

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

מבוא 

עבודת סמינריון זו היא בנושא: תקנת השוק במקרקעין והמקרה של תקנת השוק בירושה. תהא פרספקטיבה של תקנת השוק בכלל (ומן הסתם במקרקעין בפרט) ואז פריזמה על תקנת השוק בירושה.

כשמדברים על המושג "תקנת השוק", הכוונה היא לעידוד המסחר, המושג לקוח מהמשפט העברי, אך ההסדר בחוק הוא שונה. על מנת לעודד את המסחר יש צורך לקבוע מערכת דינים שנוחה יותר לפעילים בשוק המסחר- קונים או מלווים, כלומר, קביעת דינים לטובת הרכישה גם על חשבון דינים אחרים. המחוקק סבור כי יש צורך בדין מיוחד אשר יעודד את הקונים לרכוש נכסים.

דיני תקנת השוק הינם בעלי מאפיינים ייחודים בתוך המכלול של דיני תחרות הזכויות. בתקנת השוק עומדת זכות קניינית של קונה מאוחר אל מול זכות קניינית מלאה (להבדיל מזכות אובליגטורית ברישום הערת אזהרה) של הבעלים המקורי. דבר נוסף, אין די בכך שהרוכש המאוחר שילם תמורה מלאה והיה תם לב בעת הרכישה בכדי להכשיר את זכאותו לנכס.

המלומד מ' דויטש מסביר כי בפסיקה נקבע כי התמורה, לעניין תקנת השוק צריכה להיות מבוצעת בפועל ולא די בכך שתתקיים תמורה כמו בדיני חוזים, שם די בהתחייבות של הקונה לשלם. כמו כן, נקבע שהתמורה האמורה לעניין תקנת השוק צריכה להיות ממשית, משמעותית ולא כמו בדיני חוזים בדין האנגלי שם היא יכולה להיות סמלית בלבד. הסיבה לתנאים היא פשוטה, משום שכל תקנת השוק נועדה כדי למנוע הפסד מהקונה, ולכן ברגע שנוצר מצב שהקונה לא הוציא מכספו עדיין, עדיף שלא ליישם את תקנת השוק כדי לא לפגוע בבעלים לחינם. גם תמורה עתידית ('התחייבות לתת תמורה' בשונה מהתחייבות לשלם) אינה נחשבת תמורה לצורך תקנת השוק מאותה סיבה.

סעיף 73 לחוק הירושה דן בהגנת רוכש בתום-לב: 

"מי שרכש זכות בתום-לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום-לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר-מכן."

הגנת הסעיף חלה על רכישת זכות או קיום חיוב בהסתמך על צו ירושה או צו קיום – כאשר לאחר הרכישה או קיום החיוב – תוקן הצו או בוטל.

אין הסעיף דן במקרה בו הרכישה בוצעה בהסתמך על צו חסר תוקף, בין מלכתחילה ובין בשעת ההסתמכות.

דרישות הסעיף לתחולת ההגנה הינם:

* רכישת זכות או קיום חיוב;

* בתום-לב;

* בתמורה;

* בהסתמך על הצו;

* שהיה בר-תוקף אותה שעה.

בתחרות בין מוכר תם לב לבעלים נגזל נבחנת בעיקר היכולת למנוע את הנזק, ומונע הנזק הטוב ביותר מחויב במניעת הנזק. במידה שאין הוא פועל כך, ייתכן שייחשב כרשלן ובכך לאבד את זכותו בנכס. בתקנת השוק במקרקעין מונע הנזק הטוב ביותר הוא הרוכש, שכן הבעלים האמיתי אינו יודע על הגזל, ועל כן מוטלות על הרוכש על פי החוק והפסיקה חובות, של בדיקת זהות המוכר ועמידה בתנאי תקנת השוק הכוללים חובת תום לב.

שאלת המחקר

כיצד נוהג הדין הישראלי בתקנת השוק בדיני ירושה?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק הירושה תשכ"ה-1965 

חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג 1973

שמואל רויטל, איל ד.מאמו דיני התכנון והבניה (עוקדן), הוצאת סדן. (2023)

אדר י' "מסוימות וגמירת דעת – הילכו שתיים בנפרד?" משפטים כרך נא (2021).

חגי ויניצקי "תקנת השוק בעסקאות עם הממונה על הרכוש הממשלתי ביהודה ושומרון" משפטים נ' (2020)