‏290.00 ₪

תוכן עניינים

תקציר 3

מבוא 4

שאלת המחקר 5

ההיבט החוקתי של סמכות בית המשפט העליון להתערב בעניינים הנוגעים לו עצמו 6

אקטיביזם שיפוטי והפרדת רשויות 6

מעמד נשיא בית המשפט העליון במשפט הישראלי 7

תהליך המינוי 7

סמכויות נוספות מחוק יסוד: השפיטה 8

קביעת ההרכבים 8

שיטת הסניוריטי 11

תכסיס למניעת מינוי נשיא לעליון: שר המשפטים לוין מינה את כל שופטי בית המשפט העליון כמועמדים לנשיאות 15

מקרה בוחן: בג"ץ ושר המשפטים 18

השלכות משפטיות 18

רפורמת שר המשפטים יריב לוין 19

משילות בישראל לאור רפורמת שר המשפטים לוין 21

מהי משילות? 22

הקשר בין הרפורמה למשילות: 22

הביקורת על הרפורמה: 22

השלכות אפשריות על המשילות: 22

האם בג"ץ יכול לאלץ את שר המשפטים לכנס ועדה לבחירת נשיא בית משפט עליו? 23

עקרונות משפטיים 24

שאלות פרקטיות 24

סיכום ביניים 25

משפט משווה 26

ארה"ב 26

חקיקה ופסיקה בארה"ב: 26

בריטניה 27

חקיקה ופסיקה בבריטניה: סמכות בית המשפט העליון הבריטי במינוי נשיא בימ"ש עליון 27

צרפת 28

עקרונות משפטיים בצרפת 29

האם בית המשפט העליון הצרפתי יכול לאלץ את הממשל? 29

איטליה 30

סיכום 31

מסקנה 32

ביבליוגרפיה 33

חקיקה: 33

ספרות ומאמרים: 33

פסיקה: 34

אנגלית: 34

תקציר

בית המשפט העליון בישראל פועל במסגרת מורכבת של הפרדת רשויות, הכוללת יחסי גומלין עדינים בין הרשות השופטת, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. נקודת מחלוקת משמעותית במסגרת זו היא עד כמה בית המשפט העליון יכול להתערב בעניינים הנוגעים לו עצמו, נושא הנוגע הן לאקטיביזם שיפוטי והן לעיקרון הפרדת הרשויות.

סמכותו של בית המשפט העליון להתערב בענייניו מעלה שאלות בנוגע לוויסות עצמי ולנייטרליות. מבקרים טוענים כי התערבויות כאלה עלולות לערער את הלגיטימיות של הרשות השופטת על ידי יצירת תפיסה של הטיה או ניגוד עניינים. מצד שני, תומכים סבורים כי לבית המשפט יש חובה להבטיח כי הליכים שיפוטיים ומינויים מתנהלים בצורה הוגנת ובהתאם לחוק.

מקרה בוחן רלוונטי לסוגיה זו הוא האם בג"ץ יכול לאלץ את שר המשפטים לכנס ועדה לבחירת נשיא בית המשפט העליון. תרחיש זה כרוך בהתערבות ישירה של הרשות השופטת בפעולותיו של גורם ברשות המבצעת.

תערך השוואה לארה"ב, בריטניה, צרפת ואיטליה (!). בית המשפט העליון של ארצות הברית, הגוף השיפוטי העליון במדינה, אינו יכול "לאלץ" ישירות את הדרג המדיני (הנשיא והסנאט) למנות נשיא לבית המשפט העליון. הסיבה לכך נעוצה בעקרון הפרדת הרשויות, שהוא נדבך יסודי בחוקה האמריקנית.

בישראל, לבג"ץ יש סמכות להוציא צווים לפקידי ממשל למילוי תפקידם, במיוחד כאשר קיימת חובה חוקית לפעול. אם שר המשפטים מחויב על פי חוק לכנס ועדה לבחירת נשיא בית המשפט העליון ונמנע מכך, בג"ץ יכול להוציא צו עשה שיחייב אותו לפעול. צו מסוג זה משמש בדרך כלל כדי לטפל במחדלים או סירובים למלא חובה ציבורית.

מבוא

 העבודה תעסוק בפן החוקתי של סמכות בית המשפט העליון להתערב בהחלטות הנוגעות אליו עצמו. כאשר ספיציפית ייבחן הפן החוקתי של סמכות בית המשפט העליון להתערב בהחלטות הנוגעות אליו עצמו מבחינת הפרדת רשויות ואקטיביזם שיפוטי וכמקרה בוחן האם בג"ץ יכול לאלץ את שר המשפטים לכנס ועדה שתבחר נשיא בית משפט עליון.

השאלה הנוגעת לסמכות בית המשפט העליון להתערב בהחלטות הנוגעות אליו עצמו, כגון מינוי נשיא חדש, מעוררת דיון עיוני ומעשי עמוק, בעל השלכות משמעותיות על עקרונות יסוד במשטר הדמוקרטי, ובפרט על עקרון הפרדת הרשויות.

 עקרון הפרדת הרשויות והאקטיביזם השיפוטי: 

עקרון הפרדת הרשויות הוא נדבך יסודי במשטר דמוקרטי. הוא מבקש להבטיח איזון בין שלוש רשויות השלטון: המחוקקת, המבצעת והשופטת, ולמנוע ריכוז כוח בידי רשות אחת. כל רשות אמורה לפעול בתחומה, תוך שמירה על גבולות סמכותה.

האקטיביזם השיפוטי הוא תופעה בה בית המשפט, ולא רק פוסק בסכסוכים שהובאו בפניו, אלא גם מעצב מדיניות ציבורית, ומעצב את המשפט. גישה זו מעלה שאלות לגבי גבולות הסמכות השיפוטית, והאם בית המשפט חורג מתפקידו המסורתי.

 סמכות בית המשפט העליון להתערב בהחלטות הנוגעות אליו עצמו

כאשר בית המשפט העליון מתבקש להתערב בהחלטות הנוגעות אליו עצמו, כגון מינוי נשיא חדש, נוצרת מתיחות בין שני עקרונות מרכזיים:

 עצמאות השפיטה: בית המשפט העליון חייב להיות עצמאי כדי שיוכל לפעול ללא לחצים חיצוניים ולשמור על שלטון החוק.

 הפרדת הרשויות: על בית המשפט להימנע מלהתערב בעניינים השמורים לרשויות האחרות, כגון המבצעת, אשר אחראית על מינוי שופטים.

השאלה האם בג"ץ יכול לאלץ את שר המשפטים לכנס ועדה שתבחר נשיא בית משפט עליון היא מורכבת ומחייבת בחינה מעמיקה של מספר גורמים:

 המסגרת החוקתית: החוקה והחוקים הרלוונטים קובעים את הליך מינוי השופטים, כולל נשיא בית המשפט העליון. אם החוק קובע כי שר המשפטים הוא האחראי על מינוי הוועדה, לבית המשפט יהיה קשה להתערב.

 הפרשנות המשפטית: בית המשפט יידרש לפרש את החוק ולהחליט האם יש בו פגם חוקתי, או האם ההחלטה שלא לכנס ועדה היא שרירותית או בלתי סבירה.

 האיזון בין העקרונות: בית המשפט יצטרך לאזן בין עקרון עצמאות השפיטה לבין עקרון הפרדת הרשויות. אם יקבע כי עצמאות השפיטה נפגעת באופן חמור, הוא עשוי להתערב.

השלכות אפשריות של החלטה כזו:

 חיזוק או חיסור מעמד בית המשפט: החלטה להתערב עשויה לחזק את מעמדו של בית המשפט כמבקר של הרשות המבצעת, אך מצד שני עשויה להיחשב התערבות בלתי ראויה בעניינים שאינם בתחום סמכותו.

 פגיעה בהפרדת הרשויות: התערבות כזו עשויה להיחשב כפגיעה בעקרון הפרדת הרשויות, שכן בית המשפט ייקח על עצמו סמכויות השמורות לרשות המבצעת.

 השפעה על היציבות המשטרית: החלטה שנויה במחלוקת עשויה ליצור משבר חוקתי ולהחליש את היציבות המשטרית.

השאלה האם בג"ץ יכול לאלץ את שר המשפטים לכנס ועדה שתבחר נשיא בית משפט עליון היא שאלה מורכבת ומחייבת בחינה מעמיקה של המסגרת המשפטית, של עקרונות יסוד במשטר הדמוקרטי, ושל ההשלכות הפוטנציאליות של כל החלטה.

שאלת המחקר

מה הפן החוקתי של סמכות בית המשפט העליון להתערב בהחלטות הנוגעות אליו עצמו מבחינת הפרדת רשויות ואקטיביזם שיפוטי וכמקרה בוחן האם בג"ץ יכול לאלץ את שר המשפטים לכנס ועדה שתבחר נשיא בית משפט עליון?

ביבליוגרפיה לדוגמא

בבצ'וק אריה לוסין ומדינה ברק "ביקורת שיפוטית על הרפורמה המשפטית" עיוני משפט כרך מ"ח. עמודים 1-49 (2024)

חן מענית "לוין הציע את כל שופטי בית המשפט העליון כמועמדים לנשיאות" הארץ 22 בספטמבר 2024

גל-נור יצחק שר-הדר נטע להט ליהיא משילות משולבת בישראל. הוצאת הקבוץ המאוחד (2023)