‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 4

הדין הפלילי הבינלאומי וההתנחלויות: 5

היבטים משפטיים: 7

היבטים פוליטיים: 8

היבטים היסטוריים: 8

היבטים מוסריים: 8

שאלת המחקר 9

הפקעות ביהודה ושומרון 9

מקרה בית המשפט הגבוה לצדק בענין ימית 10

בית המשפט הגבוה לצדק בענין בית אל 11

בית המשפט הגבוה לצדק בענין אלון מורה 12

פסיקה בנושא הפקעת מבנה מסחרי פלסטיני 12

פסיקה בנושא הפקעת קרקע פלסטינית להתנחלות יהודית ביהודה ושומרון 13

המסגרת הנורמטיבית להפקעה בשטחים 14

חוק התכנון הירדני 14

פרשנות המונחים "בניין" ו"בנייה" בפסקי דין ישראליים 15

עבודתה של עו"ד פליה אלבק 16

ניסוח מחדש של התוכן 16

מאפייני המרשמים 18

השוואה להפקעת קרקעות בישראל 19

דרישות למימוש סמכויות הפקעה 20

ביקורת שיפוטית על "מטרה ציבורית" 20

סעיף 5(2) 21

הגדרת מטרה ציבורית בסעיף 2. הפקודה המקורית קבעה: 21

תפיסות הפקעת קרקע של המדינה ביהודה ושומרון: פרספקטיבה של המשפט הפלילי הבינלאומי 24

רקע משפטי והקשר 24

תפיסות קרקע וזכויות קניין 24

פרספקטיבה של המשפט הפלילי הבינלאומי 25

אתגרים משפטיים ודיונים 25

משפט משווה: השוואה: הפקעת רוסיה של שטחים ריבוניים אוקראינים כמו חצי האי קרים וערים מופקעות במלחמת רוסיה אוקראינה לעומת הפקעת שטח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל במלחמת חרבות ברזל 26

ניתוח השוואתי של סיפוחים טריטוריאליים במסגרת המשפט הבינלאומי 26

סיפוח השטחים האוקראיניים על ידי רוסיה 26

סיפוח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל 27

הערכה משפטית השוואתית 27

המצב הנוכחי: 28

ההפרות המשפטיות העיקריות: 28

ניתוח השוואתי של סיפוחים טריטוריאליים במסגרת המשפט הבינלאומי 28

סיפוח השטחים האוקראיניים על ידי רוסיה 29

סיפוח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל 29

הערכה משפטית השוואתית: הפקעת רוסיה של שטחים ריבוניים אוקראינים כמו חצי האי קרים וערים מופקעות במלחמת רוסיה אוקראינה לעומת הפקעת שטח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל במלחמת חרבות ברזל 30

התגובות הבינלאומיות: 31

השלכות ארוכות טווח: 32

השוואת המקרים 32

סיכום ביניים 33

סיכום כללי 34

ביבליוגרפיה 36

מבוא

העקרונות המנחים את הפקעת הקרקעות ביהודה ושומרון מבוססים על שלושה עמודי תווך: התהליך חייב להתנהל בהתאם למסגרות המשפטיות המקומיות; עליו למלא צורך ציבורי ולעמוד בעקרון המידתיות; והוא חייב להתבצע בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי הישראלי. המסגרת הסטטוטורית העומדת בבסיס הפקעת קרקעות באזור זה היא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) .

נושא ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים, ובפרט ביהודה ושומרון, הינו נושא מורכב ומחלוקת הן ברמה המשפטית והן ברמה המדינית. הסוגיה מעוררת מחלוקות עמוקות בין ישראל לפלסטינים, וכן בין הקהילה הבינלאומית.

הדין הבינלאומי ההומניטרי, המיועד להגן על אזרחים בשעת מלחמה וכיבוש, חל על השטחים הכבושים מ-1967, לרבות יהודה ושומרון. אמנת ז'נבה הרביעית, העוסקת בהגנה על אזרחים בשעת כיבוש, קובעת כי כוח כובש חייב להימנע מכל פעולה שתפגע בזהות הלאומית והתרבותית של האוכלוסייה הכבושה.

ההתנחלויות בהקשר המשפטי הבינלאומי:

 הכרזות בינלאומיות: הן מועצת הביטחון של האו"ם והן בית הדין הבינלאומי לצדק הכריזו כי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

 השפעה על האוכלוסייה הפלסטינית: ההתנחלויות גורמות לשורה של הפרות זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית, לרבות:

 השתלטות על קרקעות: בניית ההתנחלויות כרוכה בהפקעה של קרקעות פלסטיניות, הפוגעת בזכותם לקניין.

 הגבלת תנועה: גדר ההפרדה וההתנחלויות יוצרות מחסומים ומגבילות את חופש התנועה של הפלסטינים.

 פגיעה במשאבי טבע: ההתנחלויות צורכות משאבי טבע רבים, כגון מים, ופוגעות באיכות החיים של הפלסטינים.

 הפרדה גזעית: ההתנחלויות יוצרות מצב של אפארטהייד דה-פקטו, המפריד בין ישראלים לפלסטינים.

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק ההסדרה - חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2017 

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969

 תקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה), התשע"ו- 2016

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965