‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 4

הדין הפלילי הבינלאומי וההתנחלויות: 5

היבטים משפטיים: 7

היבטים פוליטיים: 8

היבטים היסטוריים: 8

היבטים מוסריים: 8

שאלת המחקר 9

הפקעות ביהודה ושומרון 9

מקרה בית המשפט הגבוה לצדק בענין ימית 10

בית המשפט הגבוה לצדק בענין בית אל 11

בית המשפט הגבוה לצדק בענין אלון מורה 12

פסיקה בנושא הפקעת מבנה מסחרי פלסטיני 12

פסיקה בנושא הפקעת קרקע פלסטינית להתנחלות יהודית ביהודה ושומרון 13

המסגרת הנורמטיבית להפקעה בשטחים 14

חוק התכנון הירדני 14

פרשנות המונחים "בניין" ו"בנייה" בפסקי דין ישראליים 15

עבודתה של עו"ד פליה אלבק 16

ניסוח מחדש של התוכן 16

מאפייני המרשמים 18

השוואה להפקעת קרקעות בישראל 19

דרישות למימוש סמכויות הפקעה 20

ביקורת שיפוטית על "מטרה ציבורית" 20

סעיף 5(2) 21

הגדרת מטרה ציבורית בסעיף 2. הפקודה המקורית קבעה: 21

תפיסות הפקעת קרקע של המדינה ביהודה ושומרון: פרספקטיבה של המשפט הפלילי הבינלאומי 24

רקע משפטי והקשר 24

תפיסות קרקע וזכויות קניין 24

פרספקטיבה של המשפט הפלילי הבינלאומי 25

אתגרים משפטיים ודיונים 25

משפט משווה: השוואה: הפקעת רוסיה של שטחים ריבוניים אוקראינים כמו חצי האי קרים וערים מופקעות במלחמת רוסיה אוקראינה לעומת הפקעת שטח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל במלחמת חרבות ברזל 26

ניתוח השוואתי של סיפוחים טריטוריאליים במסגרת המשפט הבינלאומי 26

סיפוח השטחים האוקראיניים על ידי רוסיה 26

סיפוח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל 27

הערכה משפטית השוואתית 27

המצב הנוכחי: 28

ההפרות המשפטיות העיקריות: 28

ניתוח השוואתי של סיפוחים טריטוריאליים במסגרת המשפט הבינלאומי 28

סיפוח השטחים האוקראיניים על ידי רוסיה 29

סיפוח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל 29

הערכה משפטית השוואתית: הפקעת רוסיה של שטחים ריבוניים אוקראינים כמו חצי האי קרים וערים מופקעות במלחמת רוסיה אוקראינה לעומת הפקעת שטח עזה וצפון לבנון על ידי ישראל במלחמת חרבות ברזל 30

התגובות הבינלאומיות: 31

השלכות ארוכות טווח: 32

השוואת המקרים 32

סיכום ביניים 33

סיכום כללי 34

ביבליוגרפיה 36

מבוא

העקרונות המנחים את הפקעת הקרקעות ביהודה ושומרון מבוססים על שלושה עמודי תווך: התהליך חייב להתנהל בהתאם למסגרות המשפטיות המקומיות; עליו למלא צורך ציבורי ולעמוד בעקרון המידתיות; והוא חייב להתבצע בהתאם לעקרונות היסוד של המשפט המנהלי הישראלי. המסגרת הסטטוטורית העומדת בבסיס הפקעת קרקעות באזור זה היא פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) .

נושא ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים, ובפרט ביהודה ושומרון, הינו נושא מורכב ומחלוקת הן ברמה המשפטית והן ברמה המדינית. הסוגיה מעוררת מחלוקות עמוקות בין ישראל לפלסטינים, וכן בין הקהילה הבינלאומית.

הדין הבינלאומי ההומניטרי, המיועד להגן על אזרחים בשעת מלחמה וכיבוש, חל על השטחים הכבושים מ-1967, לרבות יהודה ושומרון. אמנת ז'נבה הרביעית, העוסקת בהגנה על אזרחים בשעת כיבוש, קובעת כי כוח כובש חייב להימנע מכל פעולה שתפגע בזהות הלאומית והתרבותית של האוכלוסייה הכבושה.

ההתנחלויות בהקשר המשפטי הבינלאומי:

 הכרזות בינלאומיות: הן מועצת הביטחון של האו"ם והן בית הדין הבינלאומי לצדק הכריזו כי ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים מהוות הפרה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

 השפעה על האוכלוסייה הפלסטינית: ההתנחלויות גורמות לשורה של הפרות זכויות אדם של האוכלוסייה הפלסטינית, לרבות:

 השתלטות על קרקעות: בניית ההתנחלויות כרוכה בהפקעה של קרקעות פלסטיניות, הפוגעת בזכותם לקניין.

 הגבלת תנועה: גדר ההפרדה וההתנחלויות יוצרות מחסומים ומגבילות את חופש התנועה של הפלסטינים.

 פגיעה במשאבי טבע: ההתנחלויות צורכות משאבי טבע רבים, כגון מים, ופוגעות באיכות החיים של הפלסטינים.

 הפרדה גזעית: ההתנחלויות יוצרות מצב של אפארטהייד דה-פקטו, המפריד בין ישראלים לפלסטינים.

הדין הפלילי הבינלאומי וההתנחלויות:

 סמכות התביעה: בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוקם כדי לחקור ולעצור חשודים בביצוע פשעים חמורים ביותר, כגון רצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.

 קושי באכיפה: למרות שהתנהלות ישראל בשטחים הכבושים עשויה לעמוד על הגדרת פשעי מלחמה, ישנן מספר סיבות המקשות על אכיפת החוק הבינלאומי:

 חסינות מדינה: ישראל, כמדינה חברה באו"ם, נהנית מחסינות מפני העמדה לדין בפני בית הדין.

 הסכמים דו-צדדיים: הסכמים דו-צדדיים בין ישראל למדינות אחרות עשויים להקשות על שיתוף פעולה בחקירות.

 שיקולים פוליטיים: שיקולים פוליטיים עשויים להשפיע על נכונותן של מדינות לשתף פעולה בחקירות.

דרכי התמודדות:

 לחץ בינלאומי: הקהילה הבינלאומית יכולה להפעיל לחץ על ישראל להפסיק את ההתנחלויות ולכבד את החוק הבינלאומי.

 חקירות עצמאיות: ארגונים בינלאומיים וארגוני זכויות אדם יכולים לבצע חקירות עצמאיות ולפרסם דוחות על הפרות זכויות אדם.

 תביעות משפטיות: פלסטינים יכולים להגיש תביעות משפטיות נגד ישראל בבתי משפט בינלאומיים.

 סנקציות: מדינות יכולות להטיל סנקציות על ישראל ככלי לחץ להפסיק את ההתנחלויות.

ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון מהוות הפרה ברורה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי. למרות זאת, אכיפת החוק הבינלאומי במקרה זה מתמודדת עם קשיים רבים. ההמשך יכלול מאבק משפטי ודיפלומטי ארוך, כאשר המטרה היא להביא לסיום הכיבוש ולהקמת שתי מדינות לשני עמים.

תהליך ההפקעה כולל מספר שלבים:

א. הודעה על כוונה להפקיע ואת הצורך הציבורי המבסס את הפרויקט.

ב. אישור הפרויקט על ידי מפקד כוחות צה"ל באזור, לאחר איור הצורך בהפקעה, היתכנותה ותרומתה לציבור.

ג. פרסום החלטת מפקד כוחות צה"ל באזור.

ד. מסירת הודעה לבעל הקרקע המיועדת להפקעה על החלטת מפקדת כוחות צה"ל באמצעות רשם המקרקעין.

ה. רישום הערה על ידי הרשם בפנקסי המקרקעין המעידה על ייעוד החלקה להפקעה. לאחר רישום זה, לא יירשמו עסקאות הנוגעות לחלקות אלו.

ו. ניהול משא ומתן עם בעלי הקרקעות על ידי הגורם היוזם, במטרה להגיע להסכם רכישה מוסכם של הזכויות המיועדות להפקעה.

ז. הפקעה מיידית של הקרקע מותרת בנסיבות חריגות בהן הדבר נחוץ.

ח. היה ולא הושג הסכם, כל צד רשאי לעתור לבית המשפט לקביעת סכום הפיצוי בגין ההפקעה.

ט. העברת הקרקע המופקעת על שם הרשות המפקיעה, לאחר תשלום פיצויים לבעל הקרקע.

על פי הוראות החוק, הרשויות האזוריות רשאיות להפקיע קרקעות בכפייה, ובלבד שהפקעות אלו משרתות צרכים ציבוריים. הגדרת "צרכים ציבוריים" פורשה בפסיקה (ובעיקר בעניין ג'מעית אסקאן אל-מעלמון) כהפקעות המביאות תועלת לתושבים הפלסטינים בשטחים, בהתאם לסעיף 43 לתקנון בדבר חוקי המלחמה ומנהגי המלחמה היבשתית תקנות אמנת האג הרביעית.

יתרה מזאת, בית המשפט העליון קבע כי ניתן להפקיע קרקע למטרות כפולות, כגון סלילת כביש המשרת הן את הקהילה הפלסטינית והן את הקהילה הישראלית. גישה משפטית זו משקפת את הגישה הנהוגה בישראל, שם נבחנת גם מידתיות הפגיעה בקניין הפרטי כתוצאה מההפקעה.

הפקעת קרקעות ביהודה ושומרון היא נושא מורכב וסבוך, בעל היבטים משפטיים, פוליטיים, היסטוריים ומוסריים רבים. 

היבטים משפטיים:

 השטח: יהודה ושומרון נכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים. מעמדם המשפטי של שטחים אלו נתון במחלוקת. ישראל טוענת שהשטח נתון תחת כיבושה הצבאי, בעוד הפלסטינים טוענים שמדובר בשטח כבוש ושהוא חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית העתידית.

 המשפט החל: בשטחי יהודה ושומרון חל המשפט הירדני, כפי שתוקן בצווים צבאיים ישראליים. חוק זה כולל הוראות המאפשרות לישראל להפקיע קרקעות לצרכים ציבוריים.

 הפסיקה: בית המשפט העליון בישראל דן בעתירות רבות הנוגעות להפקעת קרקעות ביהודה ושומרון. בפסיקותיו קבע בית המשפט שישראל רשאית להפקיע קרקעות לצרכים ציבוריים, אך עליה לעשות זאת תוך התחשבות בזכויותיהם של תושבי השטח הפלסטיני.

היבטים פוליטיים:

 ההתנחלויות: ישראל הקימה התנחלויות רבות בשטחי יהודה ושומרון. הפקעת קרקעות לצורך הקמת התנחלויות אלו היא אחת הסוגיות המרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפלסטינים רואים בהתנחלויות הפרה של החוק הבינלאומי וגורם מרכזי המונע הקמת מדינה פלסטינית רציפה.

 התהליך המדיני: עתידם של שטחי יהודה ושומרון הוא אחד הנושאים המרכזיים המדוברים במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. שני הצדדים מציגים עמדות שונות לגבי גורלם של שטחים אלו.

היבטים היסטוריים:

 היסטוריה של הפקעת קרקעות: לאורך ההיסטוריה, שטחי יהודה ושומרון הועברו משליטה אחת לאחרת, וכל אחת מהן הפקיעה קרקעות לצרכיה.

 טענות היסטוריות: שני הצדדים בסכסוך טוענים לזכויות היסטוריות על השטח. 

היבטים מוסריים:

 זכויות אדם: הפקעת קרקעות פוגעת בזכויותיהם של תושבי השטח הפלסטיני, ובהם הזכות לרכוש, הזכות למגורים והזכות לחופש תנועה.

 השלכות הומניטריות: הפקעת קרקעות גורמת לעקירת תושבים מבתיהם, פוגעת בכלכלה המקומית ויוצרת מתחים חברתיים.

שאלת המחקר

כיצד מתבטאות הפקעות המדינה באיו"ש ומה היא דרך ההתמודדות של הדין הבינלאומי פלילי בנוגע לזה?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק ההסדרה - חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, התשע"ז–2017 

חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969

 תקנות התכנון והבניה (רישוי בנייה), התשע"ו- 2016

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965