‏290.00 ₪

מבוא 4

שאלת המחקר 5

סדר דין מהיר הליך מהיר במערכת המשפט הישראלית 5

כתבי טענות 6

דיון, פסק דין ובקשות ביניים 6

סדר דין מהיר בישראל, שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) החדשות 7

עקרונות סדר דין מהיר 7

יתרונות 7

חסרונות 8

יתרונות סדר דין מהיר הלכתי יהודי 9

ביקורות 9

מסקנה 9

הליכים מקוצרים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות בישראל 11

מהם הליכים מקוצרים? 11

מאפיינים עיקריים של הליכים מקוצרים 11

יישום הליכים מקוצרים 12

התהליך 12

מסקנה 13

פסיקה ישראלית 13

ניתוח פסקי דין נבחרים בסוגיה: סדר דין מהיר בתקנות סד"א החדשות בישראל 13

פסקי דין מרכזיים והשלכותיהם 14

השפעה מעשית על הפרקטיקה המשפטית 15

ביקורת 15

מסקנה 15

משפט עברי 16

סוגיית "סדר דין מהיר" במשפט העברי 16

רקע ועקרונות 16

הגדרת סדר דין מהיר 16

הליך בסדר דין מהיר 17

משפט משווה 18

ארה"ב 18

סדר דין מהיר בארצות הברית 18

מתי ניתן להגיש בקשה לסדר דין מהיר? 18

הליך הבקשה 18

יתרונות סדר הדין המהיר 19

חסרונות סדר דין מהיר 19

החוק הפדרלי והחוק המדינתי 19

בריטניה 20

הליך מקוצר בחוק הבריטי 20

מסגרת משפטית 20

יישומים ומגבלות 20

פסיקה בריטית 21

הליך 21

גרמניה 22

חקיקה 22

פסיקה 22

הגבלות: 23

סיכום ביניים 23

סיכום 23

ביבליוגרפיה 25

מבוא

תביעה בסדר דין מהיר מתייחסת לתביעות של עד 75,000 ש"ח, כאשר פסק הדין צפוי לא יאוחר משישה חודשים וחצי לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון. תהליך זה, המוסדר בפרק 12 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), מטיל לוחות זמנים קפדניים הן על הצדדים והן על בית המשפט, ומבטיח כי הדיונים יקבעו במהירות בהתאם לתקנות.

מנגנון ה"מסלול המהיר" המפורט בפרק 12 נועד לזרז פסקי דין בתביעות מסוימות, כולל תביעות כספיות שאינן עולות על 75,000 ש"ח (כפוף לעדכונים תקופתיים). האופי המזורז של הליכים אלה מפורט בעיקר בפרק 12 לתקנות, ומסוכם כדלקמן:

סכום מקסימלי לתביעה בסדר דין מהיר: סעיף 78(1) לתקנות קובע כי הסכום המרבי לתביעה בהליך מהיר הוא 75,000 ש"ח, כפוף להתאמות למדד.

הגשת תצהירים עם התביעה הכספית: תקנה 79(א)(1) מחייבת כי הצדדים (תובע ונתבע) בהליך מהיר חייבים להגיש תצהירים המאמתים את העובדות בכתבי הטענות שלהם, יחד עם רשימת מסמכים וכל חוות דעת מומחה אם התובע מעוניין לכלול אותה.

מועדים להגשת כתבי טענות והודעות: תקנה 80(א) מציינת כי כתב הגנה, מלווה בתצהיר, חייב להיות מוגש תוך 45 ימים מקבלת כתב התביעה על ידי הנתבע. תקנה 80(ב) מאפשרת לנתבע להודיע לצד שלישי, אשר חייב להגיש כתב הגנה תוך 45 ימים מקבלת ההודעה. תקנה 80(ח) מאפשרת לנתבע להגיש תביעה שכנגד העומדת בקריטריונים של תביעה בסדר דין מהיר או קשורה לנושא העיקרי, גם אם היא עולה על מגבלת 75,000 ש"ח.

דרישות להגשת מסמכים: תקנה 79(א)(2) דורשת מהצדדים לצרף רשימת מסמכים רלוונטיים והעתקים שלהם לכתבי התביעה וההגנה שלהם. אם מסמך אינו ברשותם, עליהם להסביר את הנסיבות בתצהיר.

קביעת מועד לדיון קדם משפט: תקנה 80(ג) מחייבת לקבוע דיון קדם משפט תוך 90 ימים מהגשת כתב ההגנה האחרון. יש לקיים רק ישיבת קדם משפט אחת.

לוח זמנים לדיון וסיום: תקנה 80(ד) דורשת מבית המשפט לקיים דיון מהיר תוך 90 ימים מהגשת כתב ההגנה האחרון. תקנה 80(ו) קובעת כי הדיון צריך להסתיים תוך יום אחד, כאשר כל המצהירים נוכחים לחקירה. במידת הצורך, בית המשפט רשאי לקבוע דיונים נוספים, אך לא מעבר ל-14 ימים מתאריך הדיון האחרון.

הגשת אסמכתאות משפטיות וטיעונים: תקנה 80(ז) מאפשרת לצדדים להגיש רשימת אסמכתאות משפטיות ועיקרי טיעון, שלא יעלו על חמישה עמודים, תוך 14 ימים מהדיון. סיכומי הטיעונים יהיו בעל פה אלא אם בית המשפט הורה אחרת.

מתן פסק דין: תקנה 82 קובעת כי על בית המשפט לתת פסק דין תוך 14 ימים מהדיון האחרון, שיינתן בתמצית אלא אם נדרש הסבר מפורט.

לסיכום, התקנות בפרק 12 לתקנות סדר הדין האזרחי נועדו לזרז את הליך ההכרעה בתביעות כספיות, ולאפשר מתן פסקי דין מהירים במקרים פשוטים יחסית.

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סדר דין מהיר בתקנות סד"א החדשות בישראל ובהשוואה לארה"ב, בריטניה וגרמניה?

ביבליוגרפיה לדוגמא

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984

חוק בתי-המשפט, התשמ"ד – 1984

נרקיס ש'. אוגדנית סדר דין אזרחי. (עודכנית). אוצר המשפט (‏12 ספטמבר, 2024)

טליה איינהורן "הרפורמה בתקנות הסד"א – סוף מעשה בלא מחשבה תחילה" נייר עמדה לשר המשפטים, פרסומי משרד המשפטים (2022)