‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 4

שאלת המחקר 5

הוראות המשפט העברי 6

חובת האדם לזון את קרוביו 6

מקור החובה 6

היקף החובה 6

סדר עדיפויות בתמיכה 7

מנגנונים משפטיים ואכיפה 7

שיקולים אתיים ומוסריים 7

יישום מעשי 7

עקרונות יסוד בהלכה 9

התפתחות ההלכה והפסיקה 9

גורמים המשפיעים על קביעת גובה המזונות 10

גובה מזונות ילדים כפונקציה של יכולתו של האב 11

מזונות ילדים כפונקציה של יכולת האב 11

בסיס הלכתי 11

קביעת היכולת הפיננסית 12

יישום מעשי 13

זכות הילד למזונות מהוריו על פי הדין הישראלי 14

מזונות מעבר לגיל הקטינות 17

הכנסות שוות ומשמורת משותפת 17

חובות מזונות ילדים 18

מזונות ילד מאומץ 19

נקודת המבט של החוק הישראלי 20

ניתוח השוואתי 20

מסקנה 21

חובת המזונות של האם 21

חיוב אם יהודיה במזונות ילדיה הקטינים 22

מסגרת משפטית 22

קביעת היקף התרומה 22

אחריות כלכלית של האם 23

אכיפת חובות תמיכה 23

מזונות ילד מורד 24

עקרונות יסוד בהלכה 24

גישות שונות בהלכה 24

שיקולים נוספים 25

פסיקת בתי הדין הרבניים 25

מסקנה 26

בקשה להגדלת מזונות 26

משפט משווה 28

מזונות ילדים לפי השרעה הדין המוסלמי 28

ארה"ב 28

צרפת 31

דיני משפחה צרפת: מזונות ילדים 31

סיכום 33

ביבליוגרפיה 37

מבוא 

העבודה תדון בזכות הילד למזונות מהוריו על פי ההלכה והדין הישראלי. המציאות החברתית והכלכלית בעבר היתה בנויה בתבנית כזו שלפיה הגבר הוא שהיה יוצא לעבוד מחוץ לבית ואפשר בעצם לבוא ולומר שהגישה הפשטנית היא תולדה של יישום ממושך זמן רב (מן העבר) הלכות של המשפט העברי על רקע התמונה שנשתקפה מהמציאות החברתית הכלכלית הזו. במילים פשוטות - בעצם לא התעורר שום צורך לחייב את האישה בתשלום מזונות משום שהבעל הוא היה המפרנס היחיד בתא המשפחתי, שמסוגל היה לעבוד ולהרוויח לפרנסת המשפחה. "אין חולק, כי המשפט העברי והפסיקה שעל פיו אינם מאזנים כיום, באופן שוויוני וצודק, את חובת המזונות בין האב לאם". הכלל הוא על פי המשפט העברי שרק האב חייב במזונות ילדיו.

בעשורים האחרונים תמונת המצב בשוק שונתה מאד- נשים יצאו לעבוד, אפשר לומר שכיום כמעט בכל בית יש שני מפרנסים, (מנתונים אמפירים אף עולה כי 83% מבתי האב כיום במדינת ישראל האישה עובדת מחוץ לבית ובעלת הכנסה שוטפת) אז האישה הפכה למפרנסת שווה אך המתכונת המשפטית נותרה ביישום המתכונת הישנה ואנחנו יכולים להבחין במקרים של התנגשויות לאור זאת. אז איך זה שבמשפחה ממוצעת במדינת ישראל היום – שני הורים יוצאים לעבוד, שניהם מרווחים, שניהם מפרנסים אבל כשמתפרקת המשפחה כל נטל המזונות על גבו של האב בלבד?

העבודה הנוכחית עוסקת במקור החיוב למזונות ילדים בהלכה העברית ומידת היישום שלה כיום בחוק הישראלי.

מאין בעצם שואבת השיטה הנהוגה לחיוב במזונות ילדים? ידוע לנו כי ילדים במדינת ישראל הם בעלי אישות משפטית – וזה לכשעצמו מעניק להם זכויות אשר על פיהם הם זכאים למזונותיהם, כל ילד/ה זכאי למזונותיו/ה.

ילד הוא בעל דין בדיני משפחה ובעבודתי זו אני נראה הקשר של מקורות ההלכה בדין העברי אל הפרקטיקה הנהוגה כיום במשפט הישראלי במדינת ישראל, יחד עם זאת במהלך המחקר ניתן להצביע על דיסוננסים במקרים רבים המראים בעצם על חוסר התאמה בין מה שמורה הדין העברי – התורה, הגמרה ותקנות חכמנו זכרם לברכה לבין המיושם בפועל בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה בפסיקותיהם וכן בחוק האזרחי המגבה את קבלת דמי המזונות לכל נפש ללא יוצא מן הכלל וללא כל חריגים.

בית המשפט העליון במדינת ישראל מגלם את זכויותיו של הילד/ה באמצעות הענקת אישיות משפטית עצמאית בהישענו על "עקרונות הצדק של מדינת ישראל (חוק יסודות המשפט, סעיף 1), ואת "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, 1א).

המחוקק במדינת ישראל שם את הילד/ה במעמד של בעל דין בדיני משפחה והדבר מעניק לו/ה כבעל דין זכויות, זכות הגישה לבתי המשפט כקטין או כמי מטעמו – זה דבר גדול ואינו מובן מאליו: זכות הילד כבעל דין מעוגנת בסעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995. בעניין מענייני המשפחה הנוגעים לקטין, רשאי פקיד סעד, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה: וכן רשאי הקטין בעצמו או על ידי ידיד קרוב להגיש תובענה כאמור בכל עניין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש: לעניין סעיף זה-הגשת תובענה- לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט. סעיף זה מרחיב את עקרון זכות הגישה לבית המשפט אף כלפי קטין, בעקבות סעיף 12 לאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (1989).

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות הילד למזונות מהוריו על פי ההלכה והדין הישראלי?

ביבליוגרפיה לדוגמא

חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג 1973

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (‏11 אוגוסט, 2024)

דון-יחייא ב' תורת דיני המשפחה, כנרת זמורה דביר, 2022.

רות הלפרין קדרי "מזונות אשה: מתפישה של שונות לתפישה של (אי)-שוויון" משפט וממשל ז 767 (תשס"ד)

-יאיר שיבר "מזונות ילדים קטינים-מגמות חדשות", משפחה במשפט, ג-ד,2010 , ע"מ 227-236.

רפאל קרויזר הגירושין בהלכה (2023)