‏290.00 ₪

תוכן עניינים

פתח דבר 4

מבוא 4

שאלת המחקר 6

סקירת ספרות תיאורטית 6

רגולציה בנקאית 6

חוק הגבלת שכר בכירים בבנקים ובחב' ביטוח 7

יעילות התגמולים למנהלי הבנקים והשפעתם על רמת הסיכון 9

אנגליה 9

ברזיל 11

גרמניה 13

ארצות הברית 13

ישראל 20

שכר הבכירים במשק 20

שכר המנהלים הבכירים בבנקאות הישראלית 21

דיון 23

שכר המנהלים בארץ ובעולם ורווחיות החברה – נתונים גרפים ועובדות 23

טבלת השוואות נתוני ממוצע השכר בין מנכ"לים לעובדים רגילים במשק 26

כיצד נקבע שכר המנכ"לים 28

הקשר בין תשלומי השכר לביצועי החברה ורווחיות 30

מרכיבי חבילות השכר המוצעות למנכ"לים 31

פערי שכר מנהלים לעומת זוטרים ורווחיות החברה 32

סוגיית בחירת המנכ"ל ואופן קביעת התשלומים עבורו 32

סוגיית פערי השכר 33

רגולציית שכר מנהלים – חקיקה בעולם ובישראל 33

ניסיונות רגולציה בעולם 33

חקיקה ורגולציה בישראל 34

ביבליוגרפיה: 38

פתח דבר

התיאוריה השלטת בקרב הכלכלנים היא ששכרם של המנהלים נקבע על ידי חוזים אופטימאליים (Optimal Contracting), שמטרתם לפתור את בעיית הסוכן\הנציג (Agency Problem). במסגרת חוזה העסקה סטנדרטי מתחייב המנהל להקדיש את מאמציו לטובת בעלי המניות ותמורת זאת הוא זכאי לשכר הוגן. הבעיה הנוצרת היא שאין דרך לוודא שאומנם המנהל אכן מקיים את חלקו בחוזה, דבר היוצר פיתוי למנהל להשתמט מביצוע חובותיו. חוזי השכר של מנהלים נועדו לגרום למנהל לקבל עליו את התפקיד, לפצות אותו בגין מאמציו הניהוליים וכן לתת לו תמריץ לפעול לטובת המשקיעים, כפי שמתחייב מתפקידו, במקום לעשות לביתו. לפיכך, חוזה שכר אופטימאלי אמור לכלול תמריצים שונים שמטרתם לזהות את תרומתו של המנהל לחברה, לתגמלו בהתאם ולמנוע ממנו להסתמך על שיקולים זרים בתהליך קבלת ההחלטות. במאמר שהופיע באוניברסיטת הרוורד (לוסיאן ובבצ'וק, 2003), טוענים החוקרים בבצ'וק ופריד שהסדרי השכר של המנהלים המנהלים אינם נקבעים על פי תיאורית החוזים האופטימלים אלא בעיקר בהתאם ליכולת המנהלים לאכוף על מועצת המנהלים והדירקטוריון חוזי שכר המשרתים את טובתם האישית.

מבוא

עבודה סמינריונית זו עוסקת בקשר בין שכר המנהלים הבכירים בבנקים בישראל לבין רווחיותם.

הנושא של פרמיות להנהלה הוא נושא רגיש ומושך את תשומת ליבם של חוקרי האקדמיה ואנליסטים במשק. לאחר המשבר הכלכלי של הסב פריים הנושא התעורר שוב. מהסקירה שנעשתה ניתן לראות כי קיימים שני סוגי מחקרים בתחום זה: מחקרים מדעיים אשר מצביעים על בעיתיות של מרכיב פרמיאלי בתגמולים של המנהלים הבכירים במיוחד בסקטור פיננסי ופרסומים של קורפורציות אשר מנסות למצוא חלק חיובי בקשר בין הביצועים פיננסיים של חברות ושיטת תשלומי תגמולים להנהלה.

כמו כן, ניתן לראות כי קיימים מספר הגורמים העיקריים הקובעים את שכר המנכ"ל ומשפיעים אליו:

• גודל חברה

גודל החברה הינו אחד הפרמטרים העיקריים המשפיעים על גובה שכר המנהלים הבכירים. Gregg Paul, Jewell Sarah ו-Tonks Ian (2012) מצאו כי גודל החברה משפיעה על גובה התגמולים אפילו יותר מרווחיותה. כמו כן, הם מצאו כי קיים קשר חזק וחיובי בין מתן הספקה של גידול נכסי החברה על ידי ההנהלה לגובה התגמולים שלהם. מרים גראם (2010) מצאה שעבור כל גידול של 10% בגודל החברה בשנה מסוימת גדל שכרו הניתן של המנכ"ל בשנה שלאחר מכן ב-2.6%. האוזר וגזבר (1993) מצאו שחברה הגדולה ב-10% תשלם למנכ"ל שלה כ-3% יותר. גם בר יוסף וטלמור (1997) וריקי אליאס ובנצי שרייבר (2001) מוצאים קשר חיובי מובהק בין גודל החברה לרמת שכרו של המנכ"ל. 

• ביצועי החברה

ביקורת על שכר מנהלים מתמקדת לא רק בשכר הגבוה עצמו, אלא גם בהעדר קשר בין גובה השכר לגודל הרווחים. תופעה זו בולטת כשחברה עוברת מרווח להפסד בלי ששינוי זה משתקף בשכר המנהלים. Thanassoulis John (2012) מצא כי בנקים משלמים פרמיות להנהלה גם במקרה של הפסדים.
Chen J., Jinghan, Zhang H., Xiao X. ו- Li W.  (2012) מצאו כי תגמולים להנהלה בכירה עלולים לגרום לשינוים שלילים בהישגים פיננסיים של העסק. Hau H. ו-Thum M. (2009) מצאו כי אין קשר בין רמת המשכורות של עובדי בנקים לרמת יעילותם. לעומת זאת בארץ, אמזלג ומחרז (2002) אשר דגמו בשנת 1997 186 חברות ציבוריות שנסחרו בבורסה בת"א, שמנכ"ליהן השתכרו בשנה זו מעל מיליון ₪ כל אחד ומצאו כי שכרם של המנהלים הבכירים מושפע באופן מובהק מהתוצאות העסקיות של החברות, הן על פי מדדים חשבונאיים והן על פי מדד ביצועי המניות. גם ברק, כן ולאוטברבך (2007) הראו ששכרו של המנכ"ל רגיש בעיקר, וברמת מובהקות גבוהה לביצועי המניות של החברה. לעומת זאת, הם מצאו כי, רגישות שכר המנכ"ל לרווח הנקי או לתשואה על הונה של החברה מוגבלת ואינה מובהקת. מיטל גראם (2010) מצאה כי עבור כל גידול של 10% בתשואת המניה בשנה מסוימת גדל שכר המנכ"ל בכ-0.5%. קשר זה נלחש עם השנים ואף נעלם בשנים האחרונות. גם ריקי אליאס ובנצי שרייבר (2001) מצאו כי יש קשר חיובי בין רמת הביצועים של מנהלים בבנקים לגובה השכר. 

• רמת סיכון

קיימת בעיית חפיפה בין האינטרסים של בעלי המניות לאינטרסים של המנכ"לים. תגמולים להנהלה בכירה לפעמים עלולים לגרום לשינויים שליליים בהישגים פיננסיים של החברה. מנהלים מוכנים לבחור מדיניות להעלות את רמת הסיכון בכדי להעלות ערך אופציות בבורסה. (Chen J.J., Zhang H., Xiao X., Li W. (2011)). תגמולים גבוהים מעלים משמעותית את סיכון לפשיטת רגל. מצבים המביאים לפשיטת רגל, מתקיימים אפילו כאשר יש לבנק הפסדים לא משמעותיים בממדים של הון עצמי כולל. מועדף לחלק תגמולים בפרופורציות בין שכר קבוע ופרמיה. (Thanassoulis J., (2012)). בבנקים עם רמת רגולציה גבוהה, פרמיה של מנכ"ל תורמת להפחתת סיכון ומגדילה את הסיכון בבנקים עם רמת רגולציה נמוכה. יש קשר חזק בין פוליטיקה בנקאית לניהול סיכונים לבין השפעה של הבונוסים למנכ"לים ליציבות הבנק. (Vallascas F., Hagendorff J. (2013)). מדיניות תגמול של המנכ"ל צריכה לכלול תמריצים שמצד אחד יניעו אותו לבחור וליישם פעולות אשר תגדלנה את רווחיות בעלי המניות ומצד שני לגרום למנהל לשמור על רמת הסיכון שהוא נוקט כדי להגיע לרווחים. (לדומגא, DeYoung R., Peng E., Yan M. (2013)). 

נושא הקשר בין ביצועי (רווחיות) הפירמה לשכר ההנהלה הבכירה נבדק במגוון דרכים בעבודות שנכתבו בעולם ובארץ. לעומת זאת, נושא זה כמעט ולא נחקר עבור המנהלים הבכירים בבנקים בישראל. תרומת עבודה זו למחקר, נובעת בעיקר מבסיס נתונים מקיף ועכשווי יותר לבדיקת הנושא בתחום הבנקאות בישראל.

שאלת המחקר

האם קיים קשר בין שכר המנהלים בבנקים לבין רווחיות הבנקים?

ביבליוגרפיה לדוגמא

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2022)

דוחות כספיים של בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט, קבוצת בנק איגוד הבינ"ל הראשון, מאיה, פרסומי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, (2022)

דוח 2021 מכון TGI, פלח שוק: בנקים, ת"א, 2022

בקל ס' (2021). הבלחות- רעיונות פורצי דרך. הוצ' מטר

תיילר ריצ'רד ה', סאנסטיין קאס ר', דחיפות קלות, הוצ' מטר, 2020.

אריאל אזרחי, דיויד גילה דיני התחרות האירופאים בראי דיני ההגבלים העסקיים הישראליים,

נבו (2019)