‏290.00 ₪

תוכן העניינים

מבוא 4

השערת המחקר 6

שאלת המחקר 7

סקירת ספרות 7

1. סיכול ממוקד 7

מהו סיכול ממוקד 7

תהליך הסיכול הממוקד 8

תפקיד השב"כ בתהליך 10

בעיות מבצעיות בסיכול הממוקד 11

2. סיכול ממוקד מבחינה משפטית 12

משפט ישראלי 12

פסקי דין לגבי סיכול ממוקד 14

בג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל: 14

בג"ץ 8707/10 חוסיין נ' שר הביטחון: 15

בג"ץ 970/12 עדאלה נ' שר הביטחון: 15

דוחות ועדות בדיקה בנושא סיכול ממוקד 15

דו"ח ועדת טירקל (2013): 15

דו"ח ועדת שמגר (2017): 16

דו"ח מבקר המדינה (2014): 16

דו"ח ארגון "בצלם" (2016): 16

עקרון ההדדיות 16

משפט בינלאומי 17

משפט משווה 21

ארצות הברית 21

בריטניה 22

3. סיכול ממוקד – שיקולי מוסר וצדק 23

שיקולי היעילות של המהלך 23

לחימה מוסרית בטרור 24

מלחמה צודקת 26

סיכום 31

מקורות 35

מחקרים ספרים ומאמרים 35

פרסומים 38

מבוא

מדיניות הסיכולים הממוקדים היא נושא מורכב ושנוי במחלוקת. חשוב לציין שהחוק הבינלאומי אוסר הרג ללא משפט, ובדרך כלל ממשלות צפויות להשתמש בסוכנויות אכיפת חוק ומודיעין כדי לתפוס ולהעמיד לדין חשודים בטרוריסטים בגבולות ההליך התקין. (דרומי, 2023)

יש טיעונים גם בעד וגם נגד סיכולים ממוקדים. התומכים טוענים שמבצעים כאלה יכולים לחסל מטרות בעלות ערך גבוה ולשבש ארגוני טרור, ועלולים להציל חיים חפים מפשע. עם זאת, המתנגדים מעלים חששות לגבי חוקיות, נזק נלווה פוטנציאלי, הסיכון ליצירת טרוריסטים נוספים באמצעות תגמול, ושחיקת הסטנדרטים המוסריים והאתיים. (מרחב, 2022)

בסופו של דבר, החלטות על מדיניות סיכול טרור מתקבלות על ידי ממשלות וסוכנויות האחראיות לביטחון הלאומי. זה חיוני לשקול את ההשלכות הרחבות יותר, המשפט הבינלאומי, זכויות האדם והמאמצים הדיפלומטיים בעת גיבוש כל אסטרטגיית סיכול טרור.

להלן כמה דוגמאות לסיכולים ממוקדים של טרוריסטים:

ב-2002, ישראל חיסלה את השייח' אחמד יאסין, מנהיג חמאס.

ב-2011, ארצות הברית חיסלה את אוסאמה בן לאדן, מנהיג אל-קאעידה.

ב-2022, איראן חיסלה את קאסם סולימאני, מפקד בכיר בכורדיזציה האיראנית.

סיכולים ממוקדים של טרוריסטים הם פעולות שנויות במחלוקת. תומכי הסיכולים טוענים שהם יעילים בהגנה על אזרחים מפני טרור. מתנגדי הסיכולים טוענים שהם אסורים מבחינה מוסרית ויכולים להוביל לתגובות אלימות.

הדיון בנושא סיכולים ממוקדים של טרוריסטים הוא מורכב וישנם שיקולים רבים שיש לקחת בחשבון.

בשנים האחרונות השתכללה פעילותם ושודרגה יכולת הפגיעה של ארגונים תת מדינתיים, אשר חלקם פועלים כיום כגופים צבאיים, ממוסדים והיררכיים ומשמשים כצבאות טרורילה, הבוחרים להתעלם ביודעין מרגולציות ומריסונים חוקיים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. פעילותם של ארגונים אלה מתאפיינת, לרוב, באלימות קיצונית ובלתי בררנית בעליל, ומתבצעת במרחב האזרחי. היא נועדה להוות פרובוקציה שמבקשת לגרור את ממשלת המדינה שבתחומה מתבצעת הפעולה לתגובה בלתי ־ מידתית, בתקווה שזו תפגע באזרחים בלתי ־מעורבים, תעורר בהם תחושות ניכור על העוול שנגרם להם ואף תדרבן אותם להתעניין, לתמוך ואולי אף להצטרף לפעילות הטרור. כמו כן מקווים מחוללי הטרור, כי תגובה מדינתית נרחבת למעשיהם תצליח לקומם גורמים בדעת הקהל המקומית והעולמית — נגד הממשלה שמצטיירת כתוקפנית. (דרומי, 2023)

סוג לחימה זה מחייב את המדינות המותקפות להתאים את אסטרטגיות הלחימה שלהן, כדי לתת מענה יעיל ומדויק ככל הניתן נגד תוקפי אזרחיהן, המסתתרים בתוך מרחבים מאוכלסים ואף יוצאים משם לפעילותם. מענה זה ניתן, בין השאר, באמצעות שימוש גובר בפעילות הסיכול הממוקד, תוך ניצול הטכנולוגיה המתקדמת המצויה בידי המדינות. האינטרס של המדינה המותקפת הוא לפגוע באופן נקודתי וממוקד ככל שניתן במתכנני הטרור ובמבצעיו, תוך צמצום או הימנעות מהנזק האגבי הנגרם לאזרחים בלתי מעורבים וחפים מפשע. זאת, הן בשל רצונה של המדינה להימנע מפגיעה בחפים מפשע, והן משום שהדבר צפוי לעורר נגדה את הנפגעים ואת קרוביהם, ולערער את הלגיטימיות של פעולותיה בדעת הקהל מבית ומחוץ. (ברגמן, 2018)

מדיניות הסיכול הממוקד היא תוצאה ישירה של הגדרות מערכת הביטחון לגבי העצימות של המלחמה. מהרגע שבו הגדירה מערכת הביטחון את האינתיפאדה כ"מלחמה בעצימות נמוכה" היא הגבילה את עצמה, לא רק לשונית, אלא בעיקר בסוגי כלי הנשק שבהם היא רשאית להשתמש במלחמה נגדה. במלחמה בעצימות נמוכה אי אפשר, מוסרית, ובעיקר עם הקמתו של בית דין לפשעי מלחמה בהאג, להשתמש במסוקים ובטנקים מבלי לעורר את התנגדות הקהילה הבינלאומית. המטרות צריכות להיות סלקטיביות ומדויקות. צה"ל אינו לוחם בפלסטינאים כפי שהוא לוחם בצבא סדיר או לחלופין, כפי שהוא מתנהל מול אוכלוסייה אזרחית, אלא תוקף סדרה של מטרות נבחרות. הרחבה של גזרת הלחימה עלולה לגרור אלמנטים נוספים, שאותם מערכת הביטחון אינה רוצה למצוא בשדה הקרב. (מרחב, 2022)

כך פותחה תורת הלחימה של הסיכול הממוקד. הגדרתו העממית של הסיכול הממוקד היא פעולה צבאית המכוונת להריגת פעילים המעורבים בטרור. חלק ממטרות הסיכול הממוקד הינן פסיכולוגיות, כאשר הישראלים מפעילים מזל"ט, המרעיש תדיר וצופה ממרומים בחיפוש אחר מטרות לירי טילי ההלפייר שבהם הוא מצויד. זמזום זה הפך בשנים האחרונות לאיום הפסיכולוגי הקשה ביותר על ארגוני הטרור.

הסיכול הממוקד מהאוויר זכה לחשיבות מבצעית רבה במיוחד מאז ההתנתקות שהוציאה את צה"ל מרצועת עזה כולה. שוב אין לצה"ל עמדות קרקעיות ברצועה וכל חדירה ישראלית היא עילה לתקרית אש (Bergman, 2018).

כדי לרכך את ההתנגדות הבינלאומית והפנים ישראלית למדיניות החיסולים, שעליה יידון המאמר, שינתה מערכת הביטחון את המונח הלשוני 'חיסול' ל'סיכול ממוקד', האמור לשנות את ההקשר לכדי פעולת מניעה הגנתית במקום הדימוי הפעיל והיוזם. 

את פעולת הסיכול הממוקד ניתן לחלק לארבעה סוגים: חיסול ישיר, שבו היחידה פורצת למקום מסתור המחבלים ולאחר וידוא הזיהוי שובה או מחסלת אותם ; חיסול עקיף על ידי מלכוד רכב המחבל או אמצעי אחר שבשימושו והפעלתו באמצעות שלט רחוק ; חיסול מרחוק תוך שימוש בטיל מדויק או מחליפו שטרם נחשף ע"י מערכת הביטחון, הנורה מכלי טייס מאויש או מזל"ט; ושימוש בסייענים מקומיים. לכל אחת מהשיטות הללו ישנן מעלות וחסרונות. (דרומי, 2023)

עבודה זו תבדוק את מדיניות הסיכול הממוקד מהיבטים שונים: יעילותו של הסיכול הממוקד; היבטים משפטיים הנוגעים לחיסולים ממוקדים, ובעיקר – ההיבט המוסרי של עם שנלחם על מוסריות במלחמה ובעת שלום. 

שאלת המחקר המנחה את העבודה היא, האם מדיניות הסיכול הממוקד הינה מדיניות נכונה למדינת ישראל. העבודה תענה על שאלה זו באמצעות נושאי משנה –מדיניות הסיכול הממוקד, הערכת סיכוי מול סיכון במדיניות זו, היבטים שונים לגבי הפעלת מדיניות סיכול ממוקד – היבט משפטי, היבט פרקטי והיבט מוסרי. 

עבודה זו אינה מתיימרת לדון בכל ההיבטים של הסיכול הממוקד, שכן תקצר היריעה מהשתרע, אולם היא פותחת צוהר לצדדים השונים בנושא.

השערת המחקר 

מדיניות הסיכול הממוקד הינה מדיניות של אין ברירה. רק כאשר כלו כל הקיצין ואישיות טרוריסטית מהווה פצצה מתקתקת של סיכון חיי אדם ישרלאיים אז נכון למדינת ישראל להשתמש בכלי זה.

שאלת המחקר 

האם מדיניות הסיכול הממוקד הינה מדיניות נכונה למדינת ישראל?

מחקרים ספרים ומאמרים לדוגמא

דרומי נ', פרחים בקנה - תהליכים העוברים על צה"ל, הוצאת סלע מאיר (2023)

ד"ר שטייניץ י', סכנת ההכחדה העצמית: לא יהיה לנו לאן לחזור. הוצאת כנרת-זב'ם-דביר (ספט' 2023)

ראובן מרחב, מוסד, שב"כ, משרד החוץ: מקום במרחב, הוצאת משכל (2022)

שמש מ', סכסוך ערבי ישראלי : מהנכסה לעבור (מתבוסת אל נכבה לחציית תעלת סואץ). הוצאת רסלינג, תל אביב (2022) 

סבטלובה ק' (2020). על עקבים במזרח התיכון. הוצ' פרדס 

ארבל אבשלום, הולדת הסכסוך היהודי-ערבי. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)

לוסטיק איאן, הסכסוך היהודי-ערבי ופתרון שתי המדינות: הפרדיגמה האבודה. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)

ביגר גדעון פריד יורם, התכנון הצבאי של המדינה. הוצאת רסלינג, תל אביב (2022)