‏290.00 ₪

תוכן עניינים

הקדמה אישית 3

א. מבוא 3

א.1 שאלת המחקר 4

ב. תאונת עבודה מהי? 4

ב.1 תאונה בעבודה - מי נושא באחריות? 5

ב.2 כשתאונת העבודה איננה מוכרת 6

ב.3 מהי למעשה תאונת עבודה לפי החוק ? 7

ב.4 שחרור המזיק מבחינת המשפט הרצוי 8

ב.5 אחריותו של המזיק כגורם מרתיע 9

ב.6. מקרים מיוחדים של פגיעה בעבודה 9

ב.7. הרוגים בתאונות בניין 10

ג. כיווני הפעולה בהם יש לפעול 12

ג.1 דיווח על מקרה מסוכן של תאונה בעבודה או כמעט תאונה 14

ד. חקירת תאונות עבודה 15

ד.1 חקירת התאונה צריכה לכלול את התחומים המפורטים להלן: 16

ה. מידע סטטיסטי על תאונות עבודה 17

ו. תיקון מוצע 17

ז. תאונות עבודה ענף הבניין : המלצות לפתרונות 18

ח. משפט משווה 21

ח.1 תאונות עבודה באתרי בניה בארה"ב 21

ח.2 דיני עבודה בבריטניה : תאונות עבודה באתרי בניה 23

סיכום 25

ביבליוגרפיה 26

נספח 28

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 28

סימן ב׳: פגיעות בעבודה 28

הקדמה אישית

עבודה זו נכתבה לאור העובדה כי הנושא קרוב לליבי ומפני שהמקצוע שלי הוא הנדסאי בניין ומנהל אזור באתרי בניה.

קרו לנו מקרים רבים על פציעות ואפילו מקרי מוות של עובדים (בדר"כ זרים)

שאלת המחקר שארצה לחקור : 

כיצד מגינים דיני העבודה על עובדים הנפגעים בתאונות העבודה באתרי בניה ?

א. מבוא

מדינת ישראל נכשלת באופן עקבי בטיפול בבעיית תאונות העבודה הרבות בענף הבנייה. מדי שנה נהרגים עובדים רבים בשל אמצעי בטיחות לא מספקים, כאשר האחריות לכך נעדרת. שיעור ההרוגים בישראל עומד על פי 2.5 יותר ל-100,000 עובדים בהשוואה לאיחוד האירופי. תדירות הפיקוח הממשלתי באתרי בנייה נמוכה באופן בולט, בממוצע ביקור אחד כל שלוש שנים. היעדר הפיקוח הזה גורם לכך שפרוטוקולי בטיחות, ישנים וחדשים כאחד, לא מיושמים בפועל. בסופו של דבר, עובדי הבניין, שעושים עבודה קשה ותובענית, הם אלה שסובלים מההשלכות.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מעריך כי כ-60,000 עובדים נפצעים בתאונות עבודה ברחבי ישראל מדי שנה, שזה שווה ערך לכ-164 מקרים ביום. תאונות אלה גורמות לעובדים להיעדר מהעבודה, לאבד את היכולת להמשיך בתפקידיהם הנוכחיים ובמקרים מסוימים, להתמודד עם ירידה קבועה ביכולת העבודה שלהם.

התהליך להכרה בתאונת עבודה לצורך קבלת פיצויים יכול להיות מורכב. הוא חורג לעתים קרובות מאישור רופא ויכול לכלול הערכות רפואיות חיצוניות, הליכים משפטיים בבתי הדין לעבודה ועוד.

מספר הפציעות והמוות המדאיג בתאונות העבודה בענף הבנייה מדגיש רשלנות עמוקה כלפי בטיחות העובדים. למרות זאת, אין יוזמה לאסטרטגיית אכיפה ומניעה שיכולה לטפל ולתקן את הרשלנות וחוסר החוקיות הזו.

קבוצת קו לעובד, באמצעות היוזמה שלה "נטעמים - בטיחות לעובדי בניין", קוראת למשרד הכלכלה לאמץ באופן מיידי צעדים ספציפיים וניתנים לפעולה שישפרו את בטיחות עובדי הבניין.

טיפול בבעיה הכרונית של תאונות עבודה בענף הבנייה מחייב מעורבות של גופים וסוכנויות ממשלתיים רבים. הוא מחייב גישה מקיפה הכוללת הקצאת כוח אדם ומשאבים תקציביים מספקים, תיקונים לחקיקה הקיימת ופיתוח פרוטוקולי בטיחות יעילים.

 שאלת המחקר

כיצד מגינים דיני העבודה על עובדים הנפגעים

בתאונות העבודה באתרי בניה ?

ביבליוגרפיה לדוגמא

רשות האוכלוסין וההגירה. נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה (‏12 מאי, 2024)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA (‏12 מאי, 2024)

מנחם גולדברג ורות הורן עוקדן הביטחון הסוציאלי, הוצאת סדן, (2021)

נרקיס ש'. אוגדנית דיני נזיקין. (עודכנית). אוצר המשפט (‏12 מאי, 2024)

א' מרקוס אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים, הוצאת אוצר המשפט (2023)

הרמן ע'. דיני נזיקין. הוצאה אקדמית נבו (2020)

ליאור טומשין, גלעד מרקמן וניר גנאינסקי תאונות עבודה ומחלות מקצוע, 2011.

שאול קובובי רמ"ח ושס"ה סוגיות בתאונות עבודה, הוצל"א של לשכת עוה"ד. 2013

דוד קציר פיצויים בשל נזק גוף (מהדורה ה', התשס"ג-2003)

אהרן ברק, "הערכת הפיצויים בנזקי גוף: דין הנזיקין המצוי והרצוי", אהרן ברק, מבחר כתבים 1239 (חיים ה' כהן ויצחק זמיר עורכים, תש"ס-2004)

נינה זלצמן "הטבת נזקי גוף לפי חוק הטבת נזקי גוף: יחסי מזיק, מיטיב, מוטב", עיוני משפט ד 621 

מנחם גולדברג, עודכן הביטחון הסוציאלי, הוצאת סדן. תשע"ג