‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 4

שאלת המחקר 5

השערת המחקר 5

ועדת החקירה הממשלתית בעניין חטופי תימן 6

ועדת החקירה הממלכתית בעניין חטופי תימן- ועדתשלגי 6

ועדת השר צחי הנגבי 7

ועדת ח"כ נורית קורן 2017 8

חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשרי משפחה הוראת שעה, התשע"ח 2018 8

ועדת בהלול-מינקובסקי 8

הוועדה הציבורית בענין ילדי תימן 9

השוואה בין שתי הוועדות 9

ועדת קדמי 10

דו"ח הוועדה 12

יחס הוועדה למסמכים: 13

יחס הוועדה לעדויות אנשי ממסד 14

תמיהות על הדו"ח: 14

דוגמאות לאמירות בדו"ח המעלות תהיות קשות 15

מעורבות קהיליית המודיעין 16

דוגמאות לביקורת מספרה של זייד 16

סיכום 19

ביבליוגרפיה 20

עוזי משולם, "אירועי יהוד" 1994 והשפעתם על המשך חקירת "פרשת ילדי תימן" מתוך:אתגרים ומגמות בחברה הישראלית במבט רב־תחומי 'שער שלישי - מגזריות הלכה למעשה. הוצאת פרדס. (2021) 20

נספח – דעת הפובליציסט 23

מבוא

עבודה זו תעסוק בנושא מרתק: פרשת ילדי תימן הנעדרים.

פרשת ילדי תימן הנעדרים היא פרשה היסטורית טראומטית בישראל, שבה נעלמו בין השנים 1948–1954 עשרות ילדים בני עולים חדשים, כשני שלישים מהם מיהדות תימן. ברוב המקרים הילדים אושפזו במחנות עולים או בבתי חולים, להוריהם נאמר כי הם נפטרו ונקברו, אולם רבים מן ההורים ואחרים מפקפקים בכך וטוענים כי הילדים נלקחו מהם, ביוזמה מקומית או באופן ממוסד.

רקע היסטורי

הפרשה עלתה לראשונה לכותרות בשנת 1966, בעקבות כתבה של העיתונאי יוסף צוריאל. צוריאל דיווח על עדויות של נשים יהודיות-תימניות שהילדים שלהן נלקחו מהן במהלך שנות ה-50. הכתבה עוררה סערה ציבורית, והובילה להקמת ועדת חקירה ממשלתית.

ועדת החקירה, בראשות השופט יצחק בהלול, הגיעה למסקנה כי רוב הילדים מתו כתוצאה ממחלות או תאונות. עם זאת, הוועדה לא הצליחה להגיע למסקנה חד משמעית לגבי גורל 65 מהילדים, שעליהם לא נמצא כל מידע.

בשנת 1995, בעקבות לחץ ציבורי, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, בראשות השופט דוד שלגי. הוועדה חקרה את הפרשה במשך כארבע שנים, ובסופו של דבר הגיעה למסקנה כי ישנן עדויות המצביעות על כך שילדים רבים נלקחו מהוריהם באופן לא חוקי. הוועדה המליצה לממשלת ישראל להקים קרן פיצויים עבור המשפחות של הילדים הנעדרים.

הממשלה קיבלה את המלצות הוועדה, והקימה את קרן "זיכרון ילדי תימן". הקרן מעניקה פיצויים למשפחות של הילדים הנעדרים, וכן תומכת במחקר ובתיעוד של הפרשה.

הנמקה לבחירת הנושא

הפרשה עוררה סערה ציבורית בישראל, והיא עדיין מהווה נושא טעון ומורכב.

הנושא מעניין אותנו כאזרחיות המדינה. אנחנו ממוצא מזרחי ושמענו רבות מהסבים והסבתות שלנו שהייתה אפליה בשנותיה הראשונות של המדינה כלפי מזרחיים ותימנים ולכן רצינו לחקור הנושא בסמינריון .

מטרת העבודה

מטרת העבודה הינה לבדוק מדוע היה צורך להקים שלוש וועדות חקירה בפרשת ילדי תימן הנעדרים?

הפרשה עדיין שנויה במחלוקת, וישנם רבים המאמינים כי הממשלה הישראלית לא עשתה מספיק כדי לחקור את הפרשה ולמצוא את הילדים הנעדרים.

שיטת המחקר

שיטת המחקר הינה עיונית-תיאורטית שבה נסקור את הפרשה, גורמיה ויחס הציבור בישראל באמצעות מאמרים וספרים בעברית ובאנגלית. 

שאלת המחקר

מדוע היה צורך להקים וועדות חקירה בפרשת ילדי תימן הנעדרים?

ביבליוגרפיה לדוגמא

 דב לויטן, "פרשת ילדי תימן הנעדרים: האם אכן נחטפו ואומצו ילדי תימן?", בתוך: אהרן גימאני, רצון ערוסי, שאול רגב (עורכים), בני תימן: מחקרים ביהדות תימן ומורשתה, אוניברסיטת בר-אילן - מרכז דהאן, תשע"א, עמ' 251–291

דב לויטן, האם ראוי להקים ועדת חקירה נוספת לפרשת 'ילדי תימן', תימא יד, תשעז

דב לויטן, "עליית יהודי תימן וקליטתם בישראל בתקופת מלחמת העולם השנייה: תקדים היסטורי לעלייה ולקליטה המונית", תימא ד', תשנ"ד, עמ' 207 225.

עוזי משולם, "אירועי יהוד" 1994 והשפעתם על המשך חקירת "פרשת ילדי תימן" מתוך:אתגרים ומגמות בחברה הישראלית במבט רב־תחומי 'שער שלישי - מגזריות הלכה למעשה. הוצאת פרדס. (2021)

מנשה ענזי, הצנעאנים, יהודים בתימן המוסלמית, מרכז זלמן שזר, (2022)

ד"ר אמנון חבר, חיי יום יום בתימן : מסוף המאה ה-17 ועד תחילת המאה ה-20 על פי 'המסוודה' - פנקס בית הדין בצנעא. הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תש"פ (2020)

יוסף יובל טובי ואהרן גימאני (עורך), יהדות תימן: זהות ומורשת, ירושלים: אוניברסיטת בר-אילן ומכון בן-צבי, (2019)

יוסף יובל טובי, יהדות תימן בצל האסלאם מראשיתו ועד ימינו, הוצאת משגב, (2019)

נתן שיפריס, ילדי הלך לאן? פרשת ילדי תימן: החטיפה וההכחשה, הוצאת ספרי עליית הגג (2019)

בועז סנג'רו "באין חשד אין חקירה אמיתית: דוח ועדת ה