‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

מטרת המחקר

רציונל המחקר

מתודת מחקר

סקירת ספרות

חוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991

סעיף 11 : הוראה לטיפול מרפאתי כפוי

טיפול מרפאתי כפוי לפי סע' 11

מחלקות סגורות ואשפוז בכפייה

אשפוז כפוי והזכות לחירות אישית

תפקיד המטפלים בטיפול בכפייה

אפקטיביות חלופת אישפוז על ידי טיפול מרפאתי כפוי, לפי סעיף 11 לחוק לטיפול בחולי נפש

איזון בין חירות לטיפול: תפקידו של סעיף 11 בטיפול בבריאות הנפש

המשפט הטיפולי בבריאות הנפש

סעיף 11 לחוק לטיפול בחולי נפש

טיפול רפואי כפוי מול אשפוז

שיקולים אתיים

תוצאות טיפוליות

סיכום

ביבליוגרפיה

מבוא 

העבודה תרצה לבחון אפקטיביות חלופת אישפוז על ידי טיפול מרפאתי כפוי, לפי סעיף 11 לחוק לטיפול בחולי נפש, כחלופה הפוגעת פחות בחירות המטופל. זאת על ידי ניתוח פסיקה וניתוח החלופות האחרות בחוק הטיפול.

טיפול מרפאתי כפוי (צו מרפאתי) לפי סע' 11 לחוק לטיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (חלופה לאישפוז) מתייחס לטיפול רפואי שנקבע לאנשים הזקוקים לשירותי בריאות הנפש, כפי שהורה בכתב פסיכיאטר מחוזי או על פי צו בית משפט במסגרת חוק הטיפול בחולי נפש. זה שונה מאשפוז כפוי, שבו חירותו של אדם מוגבלת משמעותית. עם זאת, במקרה של טיפול מרפאתי כפוי, לאדם מותר להישאר במסגרת המשפחה והקהילה שלו, עם הדרישה היחידה להשתתף בביקורי מרפאה מתוכננים לצורך טיפול.

צורת טיפול זו עשויה לכלול פגישות פסיכותרפיה עם פסיכולוג או פסיכיאטר, אך בעיקר כרוכה במתן חובה של תרופות אנטי-פסיכוטיות. טיפול מאולץ כזה נקבע בעיקר לאנשים שאובחנו כסובלים מסכיזופרניה, במטרה למנוע את הופעתם של התקפים פסיכוטיים. אם אדם לא מצליח לעמוד בהוראת טיפול חובה, לפסיכיאטר המחוזי יש סמכות להורות על אשפוז כפוי. (מרגולין, ג'ראיסי, גרינר, קוזניצקי, 2006)

הכנסת סעיף 11 לחוק הטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991, סימנה סטייה משמעותית מחקיקת 1955. הוראה זו מציעה אלטרנטיבה לטיפול רפואי חובה, ומאפשרת טיפול מרפאתי כפוי כפי שהורה צו בכתב של פסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט.

הפסיכיאטר המחוזי או נציגו נושאים באחריות להוצאת צווי טיפול רפואי חובה על פי חוק הטיפול בחולי נפש. טיפול חוץ כזה עשוי לשמש כחלופה לאשפוז כפוי או כמעקב אחריו. בניגוד לאחרון, שבו חירותו של אדם מוגבלת במידה רבה, טיפול חוץ חובה מאפשר לאנשים לשמור על חייהם היומיומיים בתוך מבני המשפחה והקהילה שלהם, כאשר ביקורי מרפאה תקופתיים הם חובתם היחידה. (מרגולין, ג'ראיסי, גרינר, קוזניצקי, 2006)

המטרה העיקרית של חוק הטיפול בחולי נפש היא למצוא איזון בין הגנה על הציבור מפני אנשים שנחשבים למסוכנים לעצמם או לאחרים בשל מחלתם, לבין הגנה על הזכויות והחירויות של אלו המתמודדים עם מצבים פסיכיאטריים. איזון זה מושג בעיקר על ידי הגדרת התנאים שבהם ניתן לאשר טיפול כפוי ואשפוז, ועל ידי הקמת מנגנוני פיקוח ורגולציה כדי למנוע שימוש לרעה בסמכויות שהוענקו. (מרק, 2017)

לאנשים שעוברים טיפול רפואי כפוי יש את הזכות לערער על הצו בפני ועדה פסיכיאטרית. ועדה זו מחויבת לבחון את הערעור תוך 10 ימים ממועד הגשתו ויכולה לאשר, לבטל או לשנות את הוראת הטיפול. במהלך השימוע בוועדה, למטופל יש אפשרות לייצוג משפטי, אם כי לרבים, השייכים לדמוגרפיה פגיעה יותר, עשויות להיות חסרות האמצעים הכספיים לשכור עורך דין פרטי ועשויים להיאלץ להסתמך על שירותי סנגוריה ציבורית או לייצג את עצמם. ישנם חששות כי ייצוג לא הולם עלול להוביל לכך שאנשים יקבלו תרופות בכפייה עם חומרים מזיקים פוטנציאליים ללא הזדמנות אמיתית לערעור. לעומת זאת, אחרים טוענים שתרופות כאלה חיוניות לייצוב מצבו של הפרט ולקידום השתלבותו מחדש בחברה. (מרק, 2014)

טיפול מרפאתי כפוי הוא לפיכך מודל טיפול המיושם תחת סמכות חוק הטיפול בחולי נפש, המאפשר לאנשים לקבל את הטיפול הנדרש במסגרת קהילתית, בהוראת פסיכיאטר מחוזי או צו בית משפט, כאמצעי חלופי או משלים לאשפוז כפוי.

שאלת המחקר

האם חלופת אישפוז על ידי טיפול מרפאתי כפוי לפי סעיף 11 לחוק לטיפול בחולי נפש, כחלופה הפוגעת פחות בחירות המטופל, היא אפקטיבית לאור עקרונות המשפט הטיפולי?

ביבליוגרפיה לדוגמא

הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון מס` 8), התשע"ה-2014 . התקבל בכנסת ביום י"ז בכסלו התשע"ה (9 בדצמבר 2014); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה – 673

מרדכי מרק "תורת המשפט הטיפולי והטיפול הנפשי" שיחות לא(2) 153 (2017).

מרדכי מרק מרפא בכפייה לחולי נפש (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור למשפטים", אוניברסיטת

בר אילן, 2014).

אהרן ברק. "הזכות החוקתית להגנה על החיים, הגוף והכבוד" משפט וממשל יז. תש"ע

מרגולין יעקב, נביל ג'ראיסי, אלי גרינר, בן-חי קוזניצקי "אשפוז כפוי של חולי נפש – בין המצוי לרצוי" רפואה ומשפט, גיליון 34, יוני 2006, עמ' 73–83

סייד-אחמד מ' "‏אשפוז כפוי" מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 29 באפריל תשס"ב

פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, (‏26.03.2024)