עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 50% על כל מאגר העבודות האקדמיות ! !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: 050
ב"ה. יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל. 20,000 עבודות אקדמיות במחיר הנמוך בשוק של
145 ש"ח לעבודה!!!
אבל "הישמרו לנפשותיכם" תוכנת אוריגניליטי של המוסדות האקדמיים עשויה לעלות על עבודה מוכנה מראש ממאגר. לכן מומלץ לכם לשכתב העבודה האקדמית מחדש או שאנו נעשה שירות זה עבורכם תמורת 900 שח וניתן לכם אסמכתא על כך שהעבודה מקורית לחלוטין וחסינה מפני חשד להעתקה !!!
סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
מצגת ניתוח שיר מחאה, "קו העוני" רוני סומק (עבודה אקדמית מס. 1299)
99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 10 שקפים לרפרנט.
הדובר בשיר אומר “כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני”. למה כוונתו- הוא מתכוון להביע בכך מחאה על כך שכל ילד שלישי בישראל מוגדר כילד החי מתחת לקו העוני. או אולי להביע מחאה סמויה על כך שהמדידה של העוני אינה יכולה להיות רק על פי מדד אוביקטיבי של רמת הכנסה. [1]
נק’ התצפית (הדובר) של השיר “קו העוני, היא של ילד קטן, שמרגיש שיש לו בית ושכונה, ושרק האחרים קוראים לזה צריף או מעברה, והעוני מתואר בעיקר ע”י המחסור באוכל.
בחרתי בשיר “קו העוני” כי הוא שיר מחאה ישראלי קלאסי. אני מאוד מתחבר לביוגרפיה של רוני סומק שנולד ב-1951 בבגדאד בשם משפחה סומך, ועלה לארץ ישראל כילד קטן. גדל והתחנך במעברה על גבול חולון ובת ים ולאחר מכן בשיכון.[2]