‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי טראומטיזציה משנית בקרב מטפלים, שחיקה בטיפול?

תוכן עניינים

מבוא.. 4

מרכזיותו של מנגנון הדיסוציאציה בהפרעות טראומטיות.. 5

יחסי מטפל-מטופל. 6

עליונות המטפל. 6

ריפוי או ריצוי 7

רשמי או ידידותי 7

נקודות מבט.. 7

תמורות ביחסי מטפל-מטופל. 8

יחסי מטפל מטופל והעברה נגדית.. 9

תופעת ההעברה הנגדית.. 10

4 גישות - העברה נגדית.. 10

הכלה. 14

הכלה של המטפל את המטופל. 16

שחיקה בקרב מטפלים.. 21

גורמי עבודה הנקשרים לשחיקה. 22

שליטה בעבודה. 22

מסגרת עבודה. 23

סביבת עבודה. 24

דרישות עבודה. 24

עומס עבודה. 25

עומס מטופלים.. 26

תמיכה. 26

גורמי מטפל הנקשרים לשחיקה. 27

העברה נגדית.. 27

מסוגלות עצמית.. 28

מיינדפולנס (קשיבות) 28

אסטרטגיות התמודדות.. 28

גורמי אישיות.. 29

מגדר. 29

קבוצת השתייכות אתנית.. 29

גיל וניסיון מקצועי 30

רמת השכלה. 31

גורמי מטופל הנקשרים לשחיקה. 31

הקשיים הנפשיים עמם מתמודד המטופל. 31

מאפיינים אחרים של המטופל. 32

השלכות השחיקה על מטפלים.. 32

רווחה פיזית.. 32

רווחה נפשית.. 33

שביעות רצון מעבודה ושינויי מקום עבודה. 33

יעילות.. 34

החוויה הרגשית הכפולה – של עצמי ושל הזולת.. 35

מקרה בוחן - העברה נגדית בתרפיה באמנות.. 38

אמנות כטיפול - Art as therapy. 38

פסיכותרפיה בשילוב אמנות – Art psychotherapy. 39

העברה נגדית בתחום הטיפול באמנות.. 43

סיכום.. 44

מקורות.. 45

מאז תחילת ימי הפסיכואנליזה, עמדתו של המטפל ביחס למטופל ומשימותיו ואופי התערבויותיו הטיפוליות עברו דרך ארוכה. יש האומרים כי הפסיכואנליזה השתנתה מימי פרויד ועד ימינו באופן קיצוני יותר מכפי שמקובל להודות. Court, 2018)) (רימון-אור, 2020)

בתחילת הדרך, עמדתו המרוחקת של המטפל נשענה על עקרונות הניטראליות, אנונימיות והנזרות, והרגשות שהתעוררו בו היו מכשלה, כזו שצריך להסיר. בהדרגה, השתנתה משמעותו של המטפל ועולמו הפנימי, באופן שניתן להבינו באמצעות המושג הזדהות השלכתית. אם תחילה התייחסה קליין לתגובת המטפל בתהליך זה, כדבר שיש להזהר ממנו ולחזור לטיפול שלנו, כמטפלים על מנת לעבד אותו ולגבור עליו, הרי שממשיכיה, כמו ביון, ג'וזף ואוגדן, ראו ברגשות המטפל מידע בעל חשיבות עליונה בהבנת המטופל ובעזרה להתפתחותו הרגשית.

Yang and  Hayes, 2020))

גם ביחס למשימתו של המטפל, דרך הפסיכואנליזה רצופה שינויים. מאז הדרישה המקורית של הפסיכואנליזה לפרש את העברה של המטופל, כפי שמדגישים פרויד, קליין, קרנברג ואחרים, נכנסה לזירה הטיפולית ההבנה של תיאורטיקנים כמו ויניקוט, באלינט וקוהוט כי סיפוק צרכיו הראשוניים של המטופל הוא דרך המלך בהליך הריפוי, ורק בהמשך הדרך יופיעו הפירושים, שלא ינתנו דוקא על ידי המטפל.

כאנשי מקצוע הבאים במגע עם כאב ומצוקה נפשית אנו חשופים באופן אינטנסיבי לסבל, טראומות וחומרים קשים לעיכול. על רקע זה, ולאור המעורבות הרבה בתהליכים הטיפוליים, לא מפתיע כי חלק מהמטפלים חשופים לתופעת הטראומטיזציה המשנית.

נסקור את הממצאים העדכניים העוסקים בגורמים להתפתחותן של טראומטיזציה משנית ועקיפה בקרב מטפלים.

יאנג והייז פותחים את סקירת הספרות שלהם באפיון שחיקה בקרב מטפלים ומציעים להמשיג אותה כמתקיימת על קצה אחד של הרצף, כאשר שגשוג נמצא בקצה השני. כסממנים מובהקים של שגשוג הם מציינים רגשות חיוביים, תפקוד מיטבי, ותחושה כללית של רווחה נפשית, ואילו את הגדרת השחיקה הם מבססים על ההגדרה המקובלת של מסלאך המוזכרת לעיל, כמורכבת מתשישות רגשית, דפרסונליזציה, ותחושה מופחתת של הישג אישי (Maslach, 2003; Maslach & Leiter, 1997; Maslach et al., 1981).

תשישות רגשית היא המאפיין המרכזי של שחיקה ויכולה לגרום לאלו החווים מצב של שחיקה לחוש רצוצים ומרוקנים. לצדה, דפרסונליזציה, כוללת התפתחות של עמדות שליליות וציניות ומערכות יחסים מרוחקות עם מטופלים. לעתים קרובות דפרסונליזציה מתפקדת כמנגנון התמודדות לטווח-קצר עם עומס עבודה מציף. בהקשר זה, חשוב להבחין בין משמעות המונח בהקשר של שחיקה ובין המושג המהווה חלק מההפרעת דה-פרסונליזציה/דה-ריאליזציה הנכללת בקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות. תשישות רגשית ודפרסונליזציה עלולות, בתורן, להוביל לתחושה מופחתת של הישג אישי ולהערכה עצמית שלילית. ביחס לרכיבים אלו, יאנג והייז מדייקים כי שחיקה איננה הבנייה דיכוטומית (כלומר לא מדובר במצב בו יש או אין שחיקה), אלא היא תופעה המצויה על רצף, כך שמטפל יכול לחוש שחיקה במידה משתנה, וכן יכול לחוות במידה שונה של עוצמה (ובאופן סימולטני), כל אחד משלושת המרכיבים המרכזיים שלה.

כאמור לעיל, השחיקה נתפסת כיום במחקר כאתגר משמעותי, שכיח ונפוץ, עמו מתמודדים מטפלים רבים. מחקר מטא-אנליטי של 33 מחקרים מהעת האחרונה הראה כי 20% עד 40% מהמטפלים יכולים להיחשב כחווים שחיקה. סקירה קודמת מ-2010 העלתה כי בין 21% ל-67% מהמטפלים ייחשבו כחווים שחיקה חמורה בשלב כלשהו בקריירה שלהם. המנעד הרחב של האחוזים נובע בחלקו מההבדלים בקריטריונים לקביעת שחיקה בקרב החוקרים, ובהבדלים בין תרבות לתרבות. Yang and  Hayes, 2020))

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

ספר העובדות העולמי CIA, (2023)

כץ יהודית, פסיכולוגיה חיובית: חושבים טוב. הוצאת ספרים כתר (2021)

רימון־אור ע', תורתו של זיגמונד פרויד ויישומיה בחינוך, הוצ' פרדס (2020)

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. (2023)

Yang, Y., & Hayes, J. A. (2020). Causes and consequences of burnout among mental health professionals: A practice-oriented review of recent empirical literature. Psychotherapy, 57(3), 426–436