‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פירוק תאגידים מעמ שכר מער?

יתכן שמע"מ שולם ביתר בגין כמה סיבות:

         א.        החייב לא ניכה מס תשומות על פי חשבוניות מס שהיו ברשותו, לדוגמא מפאת שכחה[1].

         ב.        החייב שילם מס על עסקה שבוטלה או שתנאיה שונו[2].

         ג.         החייב שילם מס קודם למועד החיוב[3].

         ד.        שולם מס ביתר על פי דו"ח ארעי[4].

         ה.         חייב שילם את חובו, השנוי במחלוקת משפטית, לפני שנקבע בפס"ד כי עמדתו צודקת, ויוצא כי המס ששולם שולם ביתר[5].

          ו.          כמובן כי גם דרישת החזר מס תשומות, ביחס לתקופה שבה נוצר עודף תשומות על המע"מ[6], יוצרת בעיה דומה של תביעת החזר מס ששולם, אלא שכאן המס שולם ביתר כמס תשומות על רכישת נכסים או שירותים לצרכי העסק.

2) בכל אותם המקרים מתעוררות שאלות הבאות:

         א.         האם זכאי החייב להחזר המס?

          ב.        האם זכאי להחזר בערכים ריאליים או שמא, בערכים נומינליים בלבד?

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 32 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

1. אדרעי, "בסיס המס הכולל בישראל" משפטים יב 431.
2. ד' אלפנדרי, " מס על הערך המוסף" רבעון ישראלי למיסים ב  173.
3. א' אלתר, " אישיותה המשפטית הנפרדת של השותפות לצורך דיני מס הכנסה" רואה החשבון לד  336.
4. א' אלתר, "מועד החיוב במס ערך מוסף, המועד להוצאת חשבונית ומועד הדיווח למס ערך מוסף" הפרקליט לו 512.
5. א' אלתר, "עסקאות שכר-מכר – עידן חדש" רבעון ישראלי למיסים טו  123.
6. י' גבאי, " מס ערך מוסף בשנים 1979-1975" רבעון ישראלי למיסים יב 39.