שאלת מחקר:

כיצד באה לידי ביטוי המורכבות של אב גרוש ומשמורת ילדים?

 תוכן עניינים

מבוא      

שאלת המחקר   

סקירת ספרות   

משמורת ילדים  

בישראל

סמכות הערכאות לדון בענייני משמורת    

קביעת המשמורת בפועל

'חזקת הגיל הרך'           

ועדת שניט        

המלצות ועדת שניט       

השלכות ועדת שניט על הפסיקה הקיימת 

ביקורת על המלצות ועדת שניט   

משמורת: משפט משווה לעולם    

קנדה    

ארצות הברית   

אוסטרליה         

צרפת   

דנמרק  

הולנד   

מדינות נוספות  

ביקורת 

מרכז קשר        

מרכזי קשר בעולם         

ביקורת על מרכזי קשר   

אבות לא משמורנים במרכזי קשר

מזונות של אב משמורן   

מזונות אב משמורן כשהילדים שוהים עם האם % מהלילות בשנה    

מזונות ילדים מאישה כאשר הבעל הוא המשמורן   

ועדת שיפמן      

פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה  

פסיקה עדכנית  

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות        

שיטה - מתודולוגיה        

אוכלוסיית המחקר         

אוכלוסייה         

כלי המחקר       

הליך המחקר    

ממצאי המחקר  

שאלון   

שאלון דמוגרפי  

שאלון היגדים    

ממצאים

סיכום   

ביבליוגרפיה   

מממצאי המחקר עולה כי ישנו כעס רב של הורים אבות לא משמורנים בנושא הסדרי הראיה בייחוד כאשר מעורב מרכז קשר.   

90% של מקרי הגירושין בישראל מסתיימים בקבלת משמורת של האם על הילדים. זהו אחד הגורמים לכך שאירוע הגירושין משפיע על הגברים באופן חריף יותר, אשר מאבדים בבת אחת את ביתם, משפחתם ותפקידם כהורה פעיל. אבות עומדים בפני משימה להגדיר מחדש את התפקיד ההורי "אב".

אבות חווים תהליך של אבל סביב אובדן האבהות האקטיבית. לחץ נוסף מתעורר כאשר בסכסוך הגירושין מעורבות תחושות של מאבק סביב הילדים, וחשד להסתה מכיוון ההורה הנגדי במטרה לנתק את הקשר עם האב.

מחקרים מורים כי בקרב 35% מכלל האבות הלא משמורנים וילדיהם אינו מתקיים קשר יציב ואף משובש באופן חמור. אבות רבים מאשימים את האם ב"חוסר רצון טוב", דרך הפרעה ועד כדי הסתה.

המחקר של שטרן בוחן את חווית האבות הלא משמורנים את מרכז הקשר, הצפיות מעובדי המרכז, חוויות חיוביות ושליליות, יחסים עם עובדים סוציאליים ומערכת בית המשפט, והשפעת מערכות אלוט על הקשר עם האישה לשעבר והילדים. לצורך זה ערכה החוקרת ראיונות עומק עם 12 גברים מבאי מרכז הקשר. קושי מרכזי בתוקף של מחקר זה נובע מעצם העובדה כי החוקרת חקרה אבות תוך כדי שהותם במרכז הקשר. [1]

תוצאות המחקר. חלק מהנחקרים ראו במרכז הקשר מקום עוין, המצר את צעדיהם ומגביל את הקשר שלהם לילדיהם, חלק לעומת זאת ראו במרכז הקשר מקום תומך ומכיל התורם לקשר עם ילדיהם. גברים רואים במרכז הקשר מקום של "אין ברירה". לאור זאת מצאה החוקרת תפיסה דיכוטומית. בקצה האחד גברים הרואים במרכז הקשר מקום עוין, "בית כלא", שמאפיין אותו פיקוח, האזנות, מעקב, שמירה ובחינה דקדקנית של התנהגותם. האבות מתארים מעצורים רגשיים בביטוי חופשי במגע עם הילד. בקוטב השני נמצאו אבות שמצאו במרכז הקשר מרחב מוגן, מקום המתקן ליקויים שנוצרו עקב משבר הזוגיות וחוסר האונים מול רשויות החוק. אבות דיווחו על תחושה של הגנה מתלונות השווא של בנות הזוג לשעבר.

מבחינה רגשית הראו האבות תמונה של הצפה רגשית. אבות הביעו געגוע וכמיהה לקשר עם ילדיהם. אבות דיווחו על רצון להכרות ותיקון ביחסים עם ילדיהם. בהקשר של מרכזי הקשר אבות חשו מבוכה תסכול, כעס וכאב. מול דחייה של הילדים את אבותיהם, הרגישו האחרונים תחושות של כישלון, וחוסר אונים. מצב ההתראות במרכז הקשר נתפס כ"לא נורמאלי". אנשים דיברו על תחושות של זרות וניתוק. אבות העוברים מצב של ניכור הורי חשים דחייה מצד ילדיהם וביטול משמעותם כהורים. אבות לא משמורנים ככלל מתמודדים עם דילמות של סיפוק צרכים גשמיים מול חוסר בקשר פיזי או רגשי.

בשלב האקוטי של משבר הגירושין בכלל, ובמרחב של מרכזי הקשר בפרט, אבות מרגישים כי הם נמצאים בזירת הקרב על הקשר עם ילדיהם.