‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות השביתה וסובלנות אקטיבית?

תוכן העניינים

א.       מבוא.

ב.       רקע תיאורטי 

ג.       העובדים כקבוצה והעבודה כמשליכה על מעמדו, זהותו והכרתו של העובד. 

ד.       השביתה וזכות השביתה

ה.       האם זכות השביתה זוכה להגנה במשפט הישראלי הראויה להחשב כסובלנות אקטיבית?. 

ו.       סיכום.

ז.       ביבליוגרפיה. 

"הסובלנות כזכות דורשת לקבל את שוויון מעמדו הנורמטיבי של האחר, המעניק לו את הזכות לקדם השקפות שאנו דוחים ואת הלגיטימיות של התחרות בינינו כל עוד זו מתנהלת מתוך כבוד הדדי ונשמעת לכללים ולאילוצים המתרגמים כבוד זה לנורמות של התנהגות חברתית ומוסדית".[1] 

"הסובלנות אינה אחווה וגם לא אהבה נוצרית אלא הכרה הדדית והתגברות על עימות מעשי ואנטולוגי ראשוני ואף סבל... אין סובלנות ללא סבל והתגברות על הסבל".[2] 

אכן, סובלנות איננה קבלה של עמדות המנוגדות לעמדתי אלא מתן לגיטימציה לדעות הללו להשמע ואף להחשב כלגיטימיות גם אם הן ולרבות ביטויין המעשי גורם לי סבל.

מדובר ב "גישה של פרט שמתוך שיקול ערכי בוחר באיפוק כלפי עמדות, אמונות, פעולות, קבוצות או פרטים שאינו מסכים להם או שאינו מקבל אותם, שלעיתים יש סיבות טובות להתנגד להם ושיש ביכולתו למנוע אותם אם יבחר בכך".[3]

כאשר ניסיתי להקיש ממושג הסובלנות כהגדרתו לעיל אל עולם משפט העבודה תהיתי – מהי הזכות המוקנית לציבור העובדים שהסובלנות כלפיו עלולה לגרום לסבל משמעותי לסובל ולפיכך נותנת לו סיבות טובות להתנגד לזכות זו ולנסות למנוע אותה, הגעתי חיש מהר לזכות השביתה. זכות השביתה, הוגדרה על ידי נשיא ביהמ"ש העליון (כתוארו אז) השופט מאיר שמגר כ"פעולת לחץ מתואמת הננקטת על ידי קבוצת עובדים במסגרת המאבק המקצועי של העובדים עם מעביד לשם השגת דרישות בקשר לתנאי עבודתם או בקשר לדרישות של עובדים אחרים שהוצגו למעבידם. בין אמצעי הלחץ האמורים כלול גם העדר מן העבודה".[4] 

ידוע לכל כי אמצעי הלחץ בהם מדובר, אמורים לגרום סבל לא רק למעביד אלא אף לצדדים שלישיים שלמעשה אינם מעורבים כלל בסכסוך שבין העובדים למעבידם. אמנם המשפט הישראלי לוקח בחשבון השיקולים את הנזקים שנגרמים למעסיק ולציבור הרחב כתוצאה מהשביתה[5] אך אין הדבר מבטל את הלגיטימיות של זכות השביתה אשר אף הוכרה על ידי אותה ערכאה משפטית כ"זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה שמצאה לה עיגון במשפט הישראלי".[6] 

מטרת העבודה היא לנתח את זכות השביתה שבמשפט העבודה הישראלי כזכות שמקורה ויסודותיה טמונים במושג הסובלנות. משמע – חברה שאיננה חברה סובלנית תתקשה לקבל את זכות השביתה כזכות יסוד של האדם באשר הוא.

מצגת בנושא שביתות , זכות השביתה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

[1] ירמיהו יובל "סובלנות כחסד וכזכות" האם הסובלנות תנצח? חינוך מוסרי בעולם מגוון (ישי מנוחין וירמיהו יובל עורכים 117.

[2] ירמיהו יובל, שם, בעמ' 117, 118.

[3] ישי מנוחין "האם סובלנות נחוצה" האם סובלנות תנצח? חינוך מוסרי בעולם מגוון (ישי מנוחין וירמיהו יובל עורכים, 2005) 143.

בג"ץ 525/84, נביל חטיב נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד  מ(1) 701.

סק"כ (ארצי) 722-09-11, מדינת ישראל – משרד הבריאות ומשרד האוצר נ' ההסתדרות הרפואית בישראל (טרם פורסם).

 תח-7