‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי היחס לנוכרי ?

תוכן עניינים

מבוא

דינו של גר תושב

מתי חל חוק גר תושב

כיצד רואים את נוכרי בעיני המשפט העברי: לא עבד ולא גר תושב

תמיכה וגמילות חסדים

אבדתו של נוכרי וחובת השבתה

משפט מקובל: היחס לנוכרי ולעובדים זרים במשפט הישראלי

סיכום

ביבליוגרפיה

מחויבותנו כעם לשמירת צלמם ותנאי חייהם של העבדים והזרים מודגשת במקורותינו דווקא לנוכח ההיסטוריה המיוחדת של עמנו כעם של עבדים לשעבר.

זיכרון העבדות של בני ישראל במצרים כפי שמחויבים אנו להנחיל לבנינו בחג הפסח עובר כחוט השני ומייצג את התייחסותה של התורה למחויבותו של עם ישראל כלפי העבדים והגרים במשפט העברי[1]:

היותם של בני ישראל עצמם עבדים וזרים במצרים מודגש שוב ושוב בתורה בפרט כאשר היא מתייחסת למעמדם של העבדים והזרים ומהווה את נקודת המוצא של ההתייחסות הכוללת כלפיהם. היסטוריה מעין זו בחייו של יחיד וכן בחייה של אומה עלולה לגרום ולהצמיח יחס מדכא ומשפיל כלפי הזר החלש והנחות בחברה (שבויי ושבויות מלחמה, עבדים וגרים). לא אחת אדם וציבור מפנימים בקרבם את התנהגות תוקפם, על ידי אימוץ של ההתנהגות אשר גרמה להם סבל בגלל שזו מוכרת להם, תופעה המשמשת כנקמה ופורקן למשא ולסבל שהם עברו וחוו. נראה כי בעקבות כך מדגישה ומבהירה התורה לעם ישראל: היזהרו והימנעו מיישום חוויותיכם ההיסטוריות וחזרה עליהם כלפי הגרים, הזרים והעבדים שבקרבכם. הרחיקו מעליכם כל רגש של נקמה והזדהות עם האכזר המתנכר והתוקף ובחירה בדרכו. וכך כותבת בעניין נחמה לייבוביץ:

"מפני שלא די בעבר של גרות ועבדות ובזכר שפלותך כדי למנוע השתלטות על גרים בארצך, לאחר שיצאת מגרות והגעת לעצמאות. האם באמת זכר ייסורים שסבלת ושנאת חינם שהשביעוך – הם כשלעצמם כבר דים כדי לעורר אהבה ורחמים בלבך על סובל ומדוכא? האם לא מצאנו שלבו של האדם – עקוב ומי ידענו – פועל גם בכיוון ההפוך! הלא נראה לעתים שהשנאה והבוז וההשפלה שסבלה נפש האדם הפרטית או הקיבוצית בנעוריה איננה מונעת ממנה להתייחס ביחס דומה לזולת בעת היכולת. ויש אשר עובדת היותך בנעוריך גר ונלחץ – דווקא היא תמריץ אותך למצוא פורקן לנפשך בשעבוד הזולת הנתון עתה למרותך"[2].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

נ' בר אילן, משטר ומדינה בישראל על פי התורה, ירושלים , כרך ד, עמ' 1570

הלכות מלכים, פרק ח, הלכה יא. מהדורת רמב"ם מדויק, כרך יד, הוצאת מעליות, ירושלים

ש' בילובלוצקי, "יחס היהדות לגרים ולגיור", בר אילן ב, עמ' 60-44