‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי ביצירות עגנון ניתוח רגשי פסיכולוגי לימודי?

תוכן עניינים

מבוא. 

מושגים פסיכולוגיים עפ"י התיאוריה של פרויד. 

פסיכולוגיה וספרות. 

יונג ופרשנות ארכיטיפאלית. 

כריסטופר בולאס. 

ניתוח יצירות של עגנון 

ניתוח פסיכואנליטי של אורח נטה ללון

אפיקה ואינטרטקסטואליות.

הסיפורים "עגונות" ו"אגדת הסופר".

עגנון והרומנטיקה. 

ביבליוגרפיה. 

בסיפורי עגנון בכלל ובסיפורים 'עגונות' ו'אגדת הסופר' 'אורח נטה ללון' בפרט, יש יסוד פסיכו אנליטי מובהק.

גיבוריו חיים בתקופה בה האדם מוצא עצמו בהדרגה בעולם שנעלמה ממנו היציבות הנפשית-הפסיכולוגית שאפשרה המסורת הדתית.

קורצווייל במסתו "אלו ואלו" מתאר את הקוטביות בסיפוריו של עגנון באשר לאופני תיאורו את העולם הרוחני היהודי. מצד אחד "עולם מוצק ומסודר, גן עדן-הילדות, עולם האבות והמסורת עם האווירה המיוחדת שלו – תורה, תמימות, שקט ושלווה"[1]. ומן העבר השני "עולם של ספקות, אי-שקט ומרד"[2]. את המרחב שבין שני הקטבים מכנה קורצוויל "המקום הגיאומטרי לדימוניה של עגנון"[3], שהוא המשבר בנפשו ונוגע ליחסו כפול הפנים לעולם המסורת. במסתו "הקוטביות בסיפורי עגנון" הוא ממשיך קו מחשבה זה ומדגים באמצעות כמה סיפורים את שני הקצוות הקיימים בסיפוריו של עגנון – הרמוניה מוחלטת לעומת דיסהרמוניה מוחלטת. אך אין בכך סתירה לדעתו "מה שמתגלה כניגוד, כצירוף של יסודות סותרים זה את זה, נראה באור אחר לגמרי מנקודת ראות המשורר. בעולמו ההרמוניה והדיסהרמוניה אחדות הן, שני ביטויים לגיטימיים, הכרחיים, של אותה האמת האפית הגדולה, אשר פנים רבות לה, שכולן משלימות זו את זו"[4].

בסיפורים "עגונות" ו"אגדת הסופר" באים לידי ביטוי שני הקטבים הללו. ב"עגונות" מוטיב הקרע בטלית, כביטוי לדיסהרמוניה בעולמו של הקדוש ברוך, מופיע בפסקת הפתיחה והוא הנושא המובלע לאורך הסיפור. השאיפה לחזור להרמוניה ששררה לפני הפרדות החוט מן הטלית, היא הגורם  האידיאי המניע מנגד את העלילה. הטלית שמייצגת גם את המסורת בסיפור, היא המרחב הסמלי של הקרע אך היא גם עדות לקושי שברצון להגיע אל אותה הרמוניה הראשונית. שכן חוקי המסורת רק מחזקים את הקרע בטלית ומובילים את האנשים לעוד בלבול וקשיים. ב"עגונות" הזיווגים הכושלים הם הביטוי המרכזי לאותה דיסהרמוניה כללית השוררת על הכול. ב"אגדת הסופר", הגיבורים, רפאל ומרים אשתו, מנסים באמצעות דבקותם ואמונתם להשליט סדר בעולמם, שהיסודות שחותרים תחתיו כל העת בכל זאת מתגברים לקראת הסוף ומצביעים בעיקר על האפסות שבמאמצם זה. דרך התמודדות זו היא פתרון שכיח בסיפוריו של עגנון, כאשר הגיבורים מנסים לאחות את הקרע בנפשם ודיסהרמוניה מסביב באמצעות "נסיגה ובריחה לעולם האבות – ללא הנמקה, ללא ביסוס עיוני, כאילו מתוך כניעה ללא תנאי"[5] מתאר קורצווייל. אך גיבוריו חיים בתקופה בה האדם מוצא עצמו בהדרגה בעולם שנעלמה ממנו היציבות הנפשית-הפסיכולוגית שאפשרה המסורת הדתית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שקד, ג.  המיתוס ו"סיפור המעשה", בתוך: פנים אחרות ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.

שקד, מ.  (תשס"א)  לסוגיית יצר יוצר יצירה בסיפורי עגנון, בתוך: הקמט שבעור הרקיע, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

Ilana Pardes, Agnon's Moonstruck Lovers: The Song of Songs in Israeli Culture, Seattle: University of Washington Press.