‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטוי עיזבון דיגיטלי?

תוכן עניינים

מבוא

עזבן דיגיטלי

מדיניות הגישה למידע דיגיטלי של נפטרים

הגנת הפרטיות ונכסים דיגיטליים

פרטיות וכבוד האדם

פרטיות ונכסים דיגיטליים

שיקולים שונים למתן הגנה על נכסים דיגיטליים

צוואה משותפת והדדית- תיקון מסי 12 לחוק הירושה

משפט משווה

רגולציה: נגישות לנכסים דיגיטליים

האסדרה המשפטית של העיזבון הדיגיטלי

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: עיזבון דיגיטלי בהקשר של :ירושה, נכסים לא מוחשיים, נגישות מידע דיגיטלי יורשים אחרי המוות, חוק הגנת הפרטיות. בעשור האחרון, אנו עדים לעלייה משמעותית בשימוש בקדמת הטכנולוגיה, בכל הנוגע לניהול אורחות חיינו, ובין היתר בכל הנוגע לאחסנה של מידע משמעותי ורגיש. התקדמות הטכנולוגיה הביאה להתפתחות עולמות התקשורת והמחשבים, מה שתרם להפיכתו של העולם לכפר גלובלי, והגביר במידה משמעותית את הנגישות של הפרט למידע הקיים. העולם הדיגיטלי משנה באופן מהותי את חיינו, חושף אותנו באופן יום יומי לשינויים ולחשיפת מידע חדש. רשת האינטרנט בנויה ממרחב בלתי מוגבל של מידע וידע ומציבה אתגר בפני עולם המשפט.

אם בעבר, נהגו אנשים לשמור את המסמכים החשובים להם ביותר על גבי מסמכים מודפסים, מוחשיים, ולתייקם בקלסרים, הרי שהיום השימוש בדפוס הולך ומתייתר, עם כניסתם של המחשבים המתקדמים, הטלפונים החכמים ויתר אמצעי הטכנולוגיה לחיינו.

קדמה מאפשרת לאדם לנהל את כל נכסיו ואת כל סודותיו באמצעים דיגיטליים, מבלי להיזקק כלל לניירת אשר תופסת מקום רב במרחבו המוחשי של אדם.

מעבר לניהול אורחות חיים עסקיים, ולאחסנה של מידע בעל משמעות פיננסית, ייתכן כי סודותיו הכמוסים ביותר של אדם וכן מידע סנטימנטלי אחר, יאוחסן גם הוא באמצעים דיגיטליים.

המידע האמור, מעצם טיבו, הוא מידע אשר חשיפתו עלולה לפגוע בפרטיותו של אדם, ומכאן שללא ספק הוא כזה שראוי להגנה מכוח חוק הגנת הפרטיות. אין ספק כי מידע מהסוג האמור, אשר יזלוג למקומות לא לו, יביא לפגיעה משמעותית באדם, בדומה לזליגת מידע עלי כתובים.

ההתפתחויות הטכנולוגיות, כולל התפתחות תחום העיתונות, שיטות הציתות והמעקב, הטלפון והתפתחותם של מאגרי המידע והמחשב עיצובו את הזכות ועוד ימשיכו לעצב אותה בשנים הבאות. עקב כך, חשיבות מיוחדת נותן בית המשפט לזכות לפרטיות לאור ההתקדמות הטכנולוגית. בתחום זה נראה כי יש המדגישים כי ההתקדמות הטכנולוגית מחייבת משנה זהירות בשמירה על הזכות לפרטיות, ויש המבקשים לאפשר את הקידמה הטכנולוגית תחילה, גם אם תוך דאגה לפרטיות^[2].

ככל שאדם עודנו בחיים, הסוגיה היא סוגיה פשוטה שאינה מעלה שאלות מורכבות מדי, אך מה קורה לאחר לכתו של אדם לעולמו? מצב דברים שכזה מעלה לדיון את דיני הירושה, בשאלת עתידו של המידע.

אם בעבר, יכול היה אדם להחליט מה יעלה בגורלם של יומניו, קלסריו ושאר מסמכיו האישיים, הרי שהיום, כאשר כל אלה מנוהלים על גבי מדיה דיגיטלית, וככל שאין כל דין ספציפי שמסדיר את הסוגיה, הרי שסוגיה זו לוטה בערפל כבד, ומכאן הדיון שבעניינו תעסוק עבודה זו. בהקשר זה, יצוין כי העברת ההחזקה בנכסים מוחשיים, משמעה העברתם פיזית, בעוד שהעברת ההחזקה בנכס דיגיטלי, כגון חשבון ברשת חברתית זו או אחרת, כרוך למעשה בהעברת סיסמה לידי היורש. ככל שנפטר היה היחיד שהסיסמה הייתה מנת חלקו, הרי שיש להיזקק לחסדיה של החברה המנהלת את הרשת החברתית. כיום, אין חברות אלה חבות בחובה כלשהי להעביר את הסיסמה ליורשים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

מיכל לביא אחריות מתווכי תוכן לעוולות ביטוי: הקשר חברתי, משפט וטכנולוגיה (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הוצ' האוניברסיטה העברית בירושלים, נבו) 

 גדי אשד ״׳אוזניים לכותל׳: האזנות סתר בעידן החדש״, משפט וצבא 16 585, 612.

ד"ר יובל דרור קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

חסינה