‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות הגישה לערכאות?

תוכן עניינים

מבוא

מערכת המשפט הישראלית

זכות הגישה לערכאות בטרם חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו

הנגישות לערכאות לאחר חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו

פסיקה

פס"ד ארפל אלומניום

זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית

זכות הגישה לערכאות במדינה דמוקרטית

סיכום ביניים

ביבליוגרפיה

עבודה סמינריונית זו עוסקת בנגישות למערכת המשפט, זכות הגישה לערכאות, זכות חוקתית לייצוג משפטי ועמידה של האזרח בפני בית המשפט. "זכות הגישה לערכאות" הנה זכותו של האדם לפנות אל בית המשפט ולקבל סעד, ללא סירוב. ללא עיכוב וללא משוא פנים. שלא כמו זכויות יסודיות אחרות, כגון : חופש הביטוי, חופש העיסוק, הזכות לקניין והזכות לפרטיות[1], לא זכתה "זכות הגישה לערכאות", על אף חשיבותה הרבה, לכל התייחסות מחקרית מעמיקה בטרם חקיקתו של חוק-יסוד : כבוד האדם וחירותו.  גם בית המשפט העליון לא נדרש לדיון יסודי ומיוחד בזכות זו. היעדר זה, הן בפסיקה והן בספרות. בולט לאור ההתעסקות הרבה בזכויות יסוד אחרות[2].

בעבר נתן בית המשפט העליון את פסק דינו בפרשת ארפל אלומיניום. בערעור זה נדרש בית המשפט העליון לשאלה, האם מוסמך בית המשפט המחוזי לדון כערכאה דיונית בבקשה לביטול מדגם שנרשם בפנקס המדגמים. לצורך ההכרעה בשאלה נדרש בית המשפט העליון לדיון חוקתי ראשוני ומרתק בזכות הגישה לערכאות. עניינה של רשימה זו בתרומתה של פרשת ארפל אלומיניום לביסוסה של זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית במשפט הישראלי.

אך עד שנפנה לפרשת ארפל אלומיניום, נסקור בקצרה את התפתחותה של זכות הגישה לערכאות במשפט הישראלי עד אותה פרשה.

המשפט הישראלי מבוסס בעיקר על מערכת המשפט המקובל האנגלי, אם כי הוא משקף גם את ההיסטוריה המגוונת של שטחה של מדינת ישראל לאורך מאה השנים האחרונות (שהיה בתקופות שונות לפני העצמאות תחת שלטון העות'מאני, אז הריבונות הבריטית), כמו גם מערכות המשפט של קהילות הדת הגדולות שלה. מערכת המשפט הישראלית מבוססת על משפט מקובל, המשלב גם היבטים של המשפט האזרחי. הכרזת העצמאות הישראלית קבעה כי תיכתב חוקה רשמית, אם כי החלטה זו נדחתה ברציפות מאז 1950. במקום זאת, חוקי היסוד של ישראל מתפקדים כחוקת המדינה. תקנות שנחקקו על ידי הכנסת, ובמיוחד חוקי היסוד, מספקות מסגרת המועשרת על ידי תקדים פוליטי ותקף משפטי[3]. השפעות זרות והיסטוריות על המשפט הישראלי המודרני הן מגוונות וכוללות את המג'לה; הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית והמשפט האזרחי הגרמני, ההלכה הדתית (ההלכה היהודית והשריעה המוסלמית; רובן נוגעות באזור דיני משפחה), והמשפט המקובל הבריטי. בתי המשפט בישראל הושפעו בשנים האחרונות מהמשפט האמריקני והחוק הקנדי  ובמידה פחותה גם על החוק הקונטיננטלי (בעיקר מגרמניה).

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

.י' רבין זכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית.

Hostovsky Brandes T. Law, Citizenship and Social Solidarity: Israel's "Loyalty-Citizenship" Laws as a Test Case, 6(1) POLITICS, GROUPS AND IDENTITIES 39 -2018.