‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סמכות שיפוט טריטוריאלית ואוניברסלית?

תוכן עניינים

א. הקדמה: שני הסברים לשינוי המשפט הבינלאומי הפלילי

ב. התפתחות הרעיון של הסמכות האוניוורסלית

1. "על מלכים ושופטים"

2. משפטים פוליטיים ושוני רדיקלי

ג. שלוש תיאוריות של משפט פוליטי מודרני

1. מבוא: חידתה של סמכות השיפוט

2. אוטו קירשהיימר: לגיטימציה וסיכון

3. ג'ודית שקלאר: מעבר ללגליזם

4. חנה ארנדט: החוק והפורום

(א) פשעים נגד האנושות

(ב) עקרון הטריטוריאליות של סמכות השיפוט

ד. המשפט הפוליטי בהקשר הבינלאומי

1. מבוא

2. הקרימינליזציה של המשפט הבינלאומי

(א) סמכות אוניוורסלית בבתי-משפט מדינתיים של צד שלישי

(ב) בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)

ה. לקראת פתרון: אמות-מידה להפעלת סמכות השיפוט של ה-ICC

תהליכי הגלובליזציה של השנים האחרונות הציבו לפתחו של המשפט הבינלאומי תמורות מרחיקות-לכת. ראשי-מדינה אחדים הואשמו לפני טריבונלים מחוץ למדינות-האם שלהם במעשים פליליים שביצעו לכאורה, הליכים אלה הניעו מדינאים רבים לקרוא תיגר על בתי-הדין בטענה שהם מנהלים משפט פוליטי, לצד הפעלה מחודשת זו של סמכות השיפוט האוניוורסלית, חלה במשפט הבינלאומי תמורה מוסדית נוספת, שראשיתה בהקמת בתי-משפט אד-הוק ביוגוסלביה ורואנדה, ושיאה הנוכחי בהקמת בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), במוקד החיבור אבקש לבחון שני צירי התפתחות אלה תוך ניסיון לעמוד על טיבם: האם ניתן ללמוד מהם על התקדמות המשפט, או שמא מדובר בנקודת שבר? לשם כך אבקש לשוב אל אבני-היסוד של התיאוריה המשפטית הליברלית ואל ההיסטוריה האינטלקטואלית של הוגים שעסקו בסוגיית המשפט הפוליטי. שלושה הוגים כאלה יידונו בחיבור זה: אוטו קירשהיימר, ג'ודית שקלאר וחנה ארנדט, בעזרת התיאוריות שלהם אנסה לחשוף את סכנת המשפט הפוליטי החדש. בניגוד להשקפות מסורתיות המבוססות על העיקרון של הפרדת הרשויות, שלפיו סכנת הפוליטיזציה גלומה בקרבה מזיקה שבין המשפט והפוליטיקה, אטען כי מרחק רב מדי בין השניים עשוי להיות מסוכן באותה מידה. העיקרון המנחה להתמודדות עם הקשיים החדשים שנוצרים נעוץ לפיכך בהבנת חשיבותו של הקשר בין קהילה פוליטית לבין בית-משפט. החיבור מבקש לקרוא תיגר על התפיסה הרואה במשפט הבינלאומי כלי להתגברות על הגבולות המדינתיים, ולקרוא להמשך כיבודם, תוך הכרה בחשיבות הזיקה בין קהילה פוליטית למשפט.

אל מול האתגר שההתפתחויות האחרונות במשפט הבינלאומי מציבות, ובראשן הקמת בית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), אנסה לטעון לעדיפותו של האחרון על הדוקטרינה של סמכות השיפוט האוניוורסלית. במהלך זה אעמוד על טיבן של אמות-המידה הנדרשות להפעלת סמכותו של בית-הדין הפלילי הבינלאומי לנוכח התת-אכיפה במדינת-הלאום, אך מתוך הבנת חשיבותה של הזיקה בין המשפט לקהילייה הפוליטית הרלוונטית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

י' הברמאס הקונסטלציה הפוסט-לאומית 

 ז' באומן גלובליזציה - ההיבט האנושי 

 א' בק עולם חדש יפה - מודל של חברה אזרחית .