‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המיתוס מול המציאות לאור יצירות נבחרות של האמן לוסיאן פרויד? 

תוכן עניינים

מבוא. 

שנות חייו המוקדמות. 

שנות היצירה המאוחרות. 

שאלת המחקר. 

ניתוח יצירות. 

דיון 

"מיתוסים תרבותיים" ויצירתו של פרויד

"אמן חושף את "האמת".

תשובה לשאלת מחקר. 

ביבליוגרפיה.

לוסיאן מייקל פרויד (Lucian Michael Freud) היה צייר אנגלי-יהודי. הוא נחשב לאחד האמנים הבריטיים המרכזיים של תקופתו והתפרסם בעיקר בזכות ציורי הפורטרט והדמויות שלו, בהם השתמש בשכבות עבות של צבע ואשר יצרו לפעמים הרגשה בלתי נעימה אצל הצופה בגלל האופן שבו חקרו את מערכת היחסים בין היוצר לנושא הציור. פרויד זכה באות מסדר ההצטיינות על עבודתו.

"אני נעזר במראה כשאני מצייר פנים של בית בקנה מידה קטן", הוא נתן הסבר. "זו תמיד אותה מראה, מראה שאני מכיר ואוהב". ללוסיאן פרויד, אשר חנך תערוכה בנשיונל פורטרט גלרי בלונדון בשם, "Lucian Freud - Portraits" הייתה חשובה ההיכרות והאהבה, וכך גם המראה הגיאורגיאנית שבבעלותו אשר הייתה תלויה מעל האח. המראה לא הייתה במצב אידיאלי כאשר הוא מצא אותה ב1943 בשכונת עוני ברובע פדינגטון, אך ביחד עם ראש זברה מפוחלץ היא הייתה אחד מנכסיו הבודדים והמוערכים בדירתו המשקיפה לתעלה מן הקומה העליונה.

בשנות ה70 פרויד השתמש במספר מראות כאשר המראה הגיאורגיאנית הייתה המועדפת בשל העובדה כי סיפקה לו תחושה מסוימת של ניתוק, ריחוק וזויות משונות אשר היו ייחודיות לה. דיוקנאותיו העצמיים "השתקפות (דיוקן עצמי)" ו"צייר עובד, השתקפות" - היו ציורים של פניו המוכרים לו כפי שהם השתקפו במראה במצבים שונים. הציורים הכילו הבעות של זעף, סמכותיות או מאמץ בשל צמצום עיניים בעת בחינת פניו. פרויד אף הגדיל וטען : "קשה יותר לצייר את עצמי מאשר לצייר אחרים, כך גיליתי. המרכיב הפסיכולוגי קשה יותר. וזה הולך ונעשה קשה יותר". 

"הוא מין מראה. ל' ממציא לאנשים אישיות, והוא כופה אותה עליהם בכוח השכנוע והריכוז", הינו ציטוט של המשורר היווני נאנוס ולאוריטיס אשר בחר לתאר כך את פרויד לאחר פגישתם הראשונה ביוון ב1947. נאנוס אף הגדיל וטען כי פרויד משלב בתוכו תכונות של מחזאי ומשקף.טענה זו יכולה להישמע מוגזמת מעט אך לא לאלו אשר הכירו את פרויד אישית, כפי שניתן ללמוד מציוריה של קיטי, אשתו הראשונה, מסוף שנות ה 40.

פרויד דאג להסתובב עם מראה בחיקו באופן קבוע, הוא אף העבירה מפדינגטון למיידה וייל. מיקומה הסופי של המראה המדוברת היה בסטודיו על הגג בדירתו בהולנד פארק. רק בציור אחד, "(self portrait) Small interior", , ניתן לראותה ואף את מסגרתה. את הדיוקן המדובר פרויד החל בשנת 1968 וסיים רק יותר משלוש שנים וניתן לחוש כי המראה היא אשר קובעת את הטון של הדיוקן העצמי[4].

פרויד האמין כי עיסוק אינטנסיבי במראית עין היה מניע מספק ואף חזק למורכבויות ביצירתו הרבה יותר מסתם משעשועי מראה. המורכבויות שלו לא נבעו מסוריאליזם או סימבוליזם אלא מהסתכלות במצב הקיים. מבחינתו דמותו במראה אשר משתקפת בחלון או פנס שחור וטרי בעין כסימן לבוקר של אחרי.

בציורו "Hotel Bedroom, 1954" (" פרויד מופיע ביחד עם קרולין בלאקווד, אשתו הטרייה בחדר מלון לה לואיזיין שברחוב דה סן. הזוג אשר רצה לבלות יחדיו רחוק מהעולם החיצוני לא נראה כנהנה במיוחד" קרולין רועדת מקור על המיטה ופרויד אשר עומד מעליה נראה כנוכחות כהה במראה של ארון בגדים. סימן מבשר רעות לנישואים אשר הסתיימו תוך זמן קצר ניתן לראות בכך שהזרת שלה נחה על שפתה וציפורניה כסוסות כאות לעצבנות[5].

פרויד היה נתון לדחפיו ובשל כך הוא קיבל רעיונות ליצירות ללא הפסק למרות טענתו כי הציור הוא הדבר אשר חשוב. פרויד הובל על ידי יצרו אשר כיוון אותו בכל השלבים. ניתן להבין על הלך מחשבתו של פרויד בכל הנוגע לנושא על ידי מספר ציטוטים שלו בעניין-"העיניים מעבירות את המסרים למוח" ובהחלט לא כל המסרים יוצאים החוצה בצורת דיבור (אני מתכוון למידע שנאסף ולרעיונות שנולדים ממנו). הצייר שמסתכל על אדם חושב דברים שהאדם בהחלט לא רוצה שיחשבו עליו, ומניח הנחות חצופות ממש. זה קשור לחיים הפנימיים של אנשים".

בתחילת שנות ה-80 פרויד רצה ליצור מחדש סיטואציה מציור של אנטואן ואטו אך הוא גילה כי מצב זה פוגע בריכוזו ומסבך את המצב ושליטתו. שליטה מלאה הייתה חשובה לו ביותר על מנת לעבוד משום שזו העניקה לו את יתרון היוזמה. לפרויד היה חשוב להציג את הצד האנושי אף יותר מן הצד החייתי וזאת הוא היה יכול להשיג רק בעבודה של אחד מול אחד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אברבנל. נ'. חווה ולילית. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.

רוברטה סמית, האכזריות של לוסיאן פרויד

אייל שדה "לפרק את הנפש ולבנות אותה מחדש – בין לוסיאן לזיגמונד פרויד", כתב עת פסיכולוגיה עברית