‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שחרור ממעצר בערבות?

תוכן

א.מבוא

ב.המסגרת המשפטית

ג. הפסיקה המנחה

1.התמשכות המעצר כטעם להקלה בתנאי השחרור בערובה

2.העיון החוזר ה"אוטומטי"

ד. המשפט המשווה

1. הוראות חוקתיות במשפט המשווה

2.ההתפתחות בארצות-הברית 

3.ההתפתחות בארצות-הברית

ה. הנתונים האמפיריים

ו. הממצאים והמסקנות

במאמר של ב' כהנא וח' זנדברג [1] נבחנו נתונים אמפיריים בעניין התייצבותם לדין של נאשמים, תושבי השטחים, ששוחררו בערובה. אגב בחינתם של נתונים אלו ראינו, כי נאשמים לא מעטים, שניתנה בעניינם החלטת שחרור בערובה, נותרו במעצר בשל חוסר יכולתם לגייס את הערובה, שהושתה עליהם במסגרת החלטת השחרור בערובה. לפיכך, בסופו של החיבור הקודם, עמדנו על החשיבות ועל הצורך לעקוב אחר שחרורם של מי שניתנה בעניינם החלטת שחרור בערובה.

בעבודה זו נעשה מעקב אחר נאשמים, שניתנה בעניינם החלטת שחרור בערובה, ובחנו מי מתוכם שוחרר בפועל מן המעצר ובתוך כמה זמן. המעקב שערכנו והנתונים האמפיריים המבססים אותו, עניינם החלטות שחרור בערובה שניתנו בבית משפט השלום בירושלים  כאשר הבדיקה, ובפרט המעקב אחר ההחלטות בעיון החוזר ואחר השחרור בפועל, נכונים  העבודה תעסוק בשתי השאלות העולות בפסיקה בסוגייתנו: השאלה האחת היא, עד כמה יש מקום להתחשב בהתמשכות המעצר, למרות החלטת שחרור בערובה, כטעם להקלה בתנאי השחרור בערובה. השאלה השנייה מוגבלת להליך עיון חוזר, המתקיים תוך 24 או 48 שעות, לפי הוראת סעיף 47 לחוק המעצרים[2]. באשר להליך עיון חוזר "אוטומטי" זה, המתקיים תוך זמן קצר לאחר החלטת השחרור המקורית, השאלה הנשאלת היא, אם על בית המשפט לבחון את החלטת השחרור המקורית בבחינה מהותית, או שמא, לאור הזמן הקצר שחלף, תכליתו של הליך זה היא לבחון, בחינה טכנית, אם לנאשם התאפשר ליצור קשר עם קרוביו בניסיון לגייס את הערובה, וכל כיוצא באלו בדיקות טכניות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ב' כהנא וח' זנדברג "שחרור בערובה של תושבי שטחים" המשפט ז 85.

ס' 47 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים),  (להלן: "חוק המעצרים").

ס' 21(ב)(1) לחוק המעצרים

בש"פ 3611/93 פרץ נ' מ"י, פ"ד מח(1) 855, 860

ב"ש (י-ם) 1697/98 בושייה נ' מ"י (לא פורסם)