‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מבוא לדיני המסוכנות במשפט הפלילי והמנהלי?

הגדרת מסוכנות - כללי

ניתן להגדיר מסוכנות באופן כללי ביותר כמצב דברים שבו נוצר חשש לפגיעה באינטרס חברתי בדרגה כזאת שתצדיק הקניית סמכות לגוף משפטי או מינהלי לפעול במעשה או במחדל למניעת התממשות החשש או להגיב בדרך אחרת על יצירתו. יצוין, כי בהגדרה זו אנו כוללים רק סיכונים שהאיום הטמון בהם לא נתממש בפועל.

חשש כזה יכול להיווצר על ידי התנהגות של אדם בעבר או בהווה (בין שנדרש של התנהגות זו יתלווה יסוד נפשי מסוים ובין שאין נדרש), או שהיא יכולה להיות תולדה של ליקוי גופני נפשי או שכלי שיכול ויתקיים גם מבלי שמצא לו עדיין ביטוי חיצוני בהתנהגות.

כאשר מדובר על חשש של פגיעה באינטרס חברתי, מימוש החשש יכול ללבוש צורות מספר: האחת - האדם המדובר יתנהג בעצמו באופן שיביא למימוש החשש, האחרת - שהתנהגותו של האדם תגרום לפגיעה באינטרס חברתי בדרך של תהליך סיבתי פיזיקלי או פסיכולוגי. למשל, פרסום חומר שיש בו פגיעה ברגשי דת העלול לגרום בפועל לפגיעה כאמור1. צורה נוספת למימוש החשש היא שהתנהגות האדם תגרור פעולות של אחרים, כגון בעבירה של העלבת אדם במקום ציבורי,2 כאשר יסוד העבירה הוא שהעלבון נעשה באופן העלול לעורר ארם הנוכח במקום אותה שעה להפר את השלום, או כגון השאלה המתעוררת במישור המינהלי, האם להתיר הפגנה כאשר היא יכולה לגרור אחרים המתנגדים למסר של המשתתפים בה להפר את השלום3.

הפעולה של הרשות השיפוטית או המינהלית בתגובה ליצירת הסיכון (להלן : "התערבות שלטונית"), יכולה להתבטא לאחר מעשה בענישה כאשר כבר ידוע שהסיכון המידי לא התממש4 או במניעה של פעילות, כגון על ידי מעצר, הרחקה, מניעת כניסה או בהסדרה (רגולציה) של פעילות על ירי משטר של רישוי או פיקוח ; ההבחנה בין האמצעים השונים אינה חדה תמיד. כך למשל, בענישה עצמה עשוי להיכלל יסוד של מניעה של סיכונים עתידיים, אם מניעה פיזית ישירה או מניעה עקיפה באמצעות הרתעה. הנה כי כן, המאסר יש בו פרט לענישה על המעשה בעבר גם מניעת סיכון לעתיד, בוודאי זה המצב לגבי מאסר על תנאי. כיוצא בזה, פסילה של רישיון נהיגה המוטלת על ידי בית המשפט כעונש5 יש בה רכיב מניעתי.

למותר לציין, שהשימוש באמצעים השלטוניים למניעת מסוכנות בהיותם אמצעים הפוגעים בזכויות יסוד, כגון החירות ; הקניין; חופש הביטוי; חופש העיסוק וכיוצא באלו, חייב לעמוד במבחנים של פסקת ההגבלה של חוקי היסוד6.

בצדם של האמצעים העיקריים שציינו, המחוקק מקנה לעתים סמכות עזר כגון עריכת בדיקה כפויה לצורך עמידה על מצבו הנפשי של אדם7 כחלק מתהליך הקביעה בדבר המסוכנות שלו.

יודגש, כי הסיכון חייב לנבוע מההתנהגות או מהאישיות של האדם שלגביו האמצעים מופעלים (או מהצירוף של שני אלה). אין די בכך שהפעלת אמצעים שלטוניים כלפיו ישמש מכשיר במניעת סיכון מצד אחרים8.

כל חברה קובעת לעצמה רשימה של אינטרסים שהם בעלי חשיבות מספקת9 המצדיקה שהמשפט יגן עליהם לא רק כאשר הם נפגעו בפועל, אלא כאשר הם רק הועמדו בסכנה של פגיעה. אלה הם בדרך כלל אינטרסים של ביטחון המדינה או ביטחון הציבור; החיים ; שלמות הגוף ; החירות ; ולעתים גם הקניין והשם הטוב.

כמו כן כל חברה קובעת לעצמה את דרגת הסיכון המצדיקה התערבות10.

כאן ראוי לציין, שלא תמיד קל לענות על השאלה אם הוראו: חוקית מסוימת באה להגן על אינטרס חברתי שכבר נפגע בפועל או שרק הועמד בסיכון. הדבר מצריך לא פעם זיהוי נכון של האינטרס העומד ברקע אותה הוראה, כך למשל בעבירה של לקיחת שוחד על ידי עובד ציבור11 החוק קובע, כי לא ייזקק בית המשפט לטענה שלוקח השוחד לא עשה את הפעולה או אף לא התכוון לעשותה12.

אם תאמר שהאינטרס החברתי המוגן על ידי העבירה הוא מניעת סטייה מן השורה על ידי עובד ציבור בשל השוחד, הרי לפנינו עבירה של סיכון. לשון אחרת, המחוקק ראה לנכון להתערב בשלב של מתן השוחד, כרי למנוע את הפגיעה המתבטאת כאמור בפעולה של עובד הציבור המונעת על ידי שיקול זר (השוחד שקיבל). מאידך גיסא, אם תגדיר את האינטרס החברתי המוגן על ידי השוחד כהבטחת אמון הציבור בעובדי הציבור,13 הרי אינטרס זה כבר נפגע בפועל על ידי עצם קבלת השוחד המערערת את האמון בכך שעובד הציבור יוכל לפעול בלא פניות. לפי גישה זו, אין בפנינו עבירה של סיכון.

2. ההקשרים השונים בשימוש במושג המסוכנות

נראה שבארצנו14 לא ניתנה תשומת לב מספקת לכך שמושג המסוכנות כמוגדר לעיל, הפך בשנים האחרונות למושג בעל חשיבות בולטת במשפט בכלל ובתחום המשפט הפלילי (המהותי והדיוני) ובמשפט המינהלי בפרט15.

במקרים רבים נעשה שימוש בנגזרות שונות של מושג המסוכנות או בביטויים אחרים המצביעים על מסוכנות בחקיקה עצמה,16 ובמקרים אחרים נזקקת לו הפסיקה, הגם שבנוסח החיקוק נפקד מקומה17.

נדגים את המרכזיות של רעיון המסוכנות על ידי הבאת כמה תחומים שבהם הוא מככב בלי שחיבור זה יתיימר להיות ממצה.

הנה כי כן, בתחום המשפט הפלילי המהותי, ראוי להזכיר את העבירות של ניסיון פלילי ;18 עבירות העמדה בסיכון;19 עבירות שונות הכרוכות בהבעה כגון פרסומי המרדה ;20 פרסום הסתה לגזענות :21 פגיעה ברגשות דת22.

בתחום הענישה, שיקול המסוכנות מופיע בפסיקה כחלק חשוב משיקולי המניעה וההרתעה23. כך למשל, הוא עומד במרכזו של האמצעי העונשי או הרגולטורי24 של הטלת התחייבות להימנע מעבירה היכולה להיות מוטלת הן על נאשם שהורשע (עונש)25 והן על נאשם שלא הורשע וגם על המתלונן26 (אמצעי רגולוטרי לא עונשי). הוראה זו, תכליתה למנוע את הסיכון של ביצוע עבירות בעתיד27 או של הפרת השלום28.

כמו כן, יש חשיבות מרכזית לשיקול המסוכנות לעניין שחרור מוקדם של אסירים,29 או מתן חופשות לאסירים30.

בתחום הדיון הפלילי,31 ראוי להזכיר את עילת המסוכנות כאחת מעילות המעצר של חשודים32 ונאשמים כאחד ;33 את שיקולי המסוכנות בפסילה השיפוטית של רישיון נהיגה עד תום ההליכים 34 שאלת המסוכנות כשיקול מרכזי באשפוז, או טיפול מרפאתי כפוי בהליך פלילי,35 ובשחרור מצו זה36.

בתחום המינהלי, קיימת קשת רחבה ביותר של דינים שרעיון המסוכנות עומד במרכזם. נביא רק דוגמאות מספר הרחוקות מלהיות ממצות: אשפוז כפוי "אזרחי" של חולי נפש;37 החזקתם של מפגרים במעון למפגרים38 ושחרורם מן האשפוז או מל המעון :39 הגבלת כניסת יהודים המבקשים לעלות לישראל בשל מסוכנותם ;40 צווי הרחקה והגבלה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה,41 רישוי כלי ירייה ;42 רישוי הפגנות ותהלוכות ;43 רישוי עסקים :44 רישוי נהגים ופסילת רישיון הנהיגה בדרך מינהלית :45 ומעצר מינהלי46.

3. מטרת החיבור

מטרת החיבור, פרט לעצם העלאת חשיבות הנושא למודעות, היא להציג את המשמעויות השונות של מושג המסוכנות, ולהצביע על הבחנות היסוד ועל השאלות המרכזיות המתעוררות בהקשר למושג זה.

ביתר פירוט :

הבחנות היסוד שיידונו הן אלה : המסוכנות כמצב קיים מול מסוכנות כניבוי על סיכויי התממשות סכנה לאינטרס חברתי בעתיד: מסוכנות שבהתנהגות מול מסוכנות הנובעת מאישיותו של אדם ; מסוכנות המבוססת על אחריות מול אחריות שאינה מבוססת על אחריות לדון בסוגי עבירות המסוכנות.

כשאנו מצוידים בראייה של המשמעויות השונות של מושג המסוכנות ובהבחנות היסוד, נצביע על השאלות המתעוררות בדרך כלל הן במשפט הפלילי והן במשפט המינהלי, למעט מצבים מיוחדים.

שאלות אלו נוגעות בטיב האינטרסים החברתיים המצדיקים התערבות שלטונית בשלב מוקדם ובחשיבותם לחומרת הפגיעה הצפויה באינטרסים אלה : למידת ההסתברות של המימוש ; לטווח הזמן הרלוונטי ; לאיזונים הנדרשים בין סוג הסיכון וטיבו למידת ההתערבות השלטונית ובעיות ראייתיות הכרוכות בשאלות אלו.

ניתוח ראשוני זה של מושג המסוכנות יתרום, למניעת שימוש בלתי מרוסן בכוחות השלטון הנסמכים על הוראות דין המעמידות את נושא המסוכנות במרכז, בכך שהוא יבהיר את השיקולים הצריכים להישקל על ידי הרשויות המינהליות והמשפטיות בעת השימוש בכוחות האלה.

עם זאת, אין החיבור מתיימר ליתן תשובות כוללות וחד-משמעיות על השאלות השונות המוצגות בו, שכן בעוד שהשאלות הן כלליות ורלוונטיות כמעט בכל תחום שבו יש חשיבות למושג המסוכנות, הרי התשובות עשויות להשתנות בהקשרים שונים. כך למשל, השאלה מהי מידת ההסתברות של פגיעה באינטרס חברתי המצדיקה התערבות שלטונית, יכולה להיות שונה כאשר מדובר באשפוז כפוי פלילי לעומת אשפוז כפוי "אזרחי".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

: בג"ץ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי, פ"ד לח(2) 393, 404.

; סעיף 4 לחוק יסוד : חופש העיסוק.

: 6 "Dangerousness of Predictions" Miller .M & Morris .N

1  Research of Review Annual An :Justice and Crime).

פ"ד נג(1) 721, 734, המאמצת את גישתו של פרופ' מ' קרמינצר במאמרו "האם חסרי עבירות אנחנו" משפטים יג 159, 162-161).