תוכן העניינים

פרק 1 - מבוא

פרק 2 – סקירת ספרות: נשים בעמדות כח.

2.1 העדפה מתקנת.

2.2 האמנה הבינלאומית לשוויון נשים

2.3 הגורמים לייצוג מועט של נשים בפוליטיקה.

2.4- הסברים מבניים.

2.5 - הסברים חברתיים.

2.6 - הסברים פיזיולוגיים.

פרק 3 - ייצוג נשים בפוליטיקה בישראל

3.1 – רקע

3.2 – סיכום ומסקנות..

פרק 4 - השפעתה של שיטת הבחירות על ייצוג נשים בפוליטיקה.

4.1 – רקע

4.2 - חקיקה לקידום השוויון בין המינים.

5. סיכום ומסקנות..

ביבליוגרפיה.

התהליכים והאירועים שהתרחשו במאה ה-‎20 הביאו לתמורות דרמטיות במעמד האישה בחברה. אפשרויות ההשכלה הנרחבות שנפתחו גם בפני נשים תרמו רבות להרחבת האופקים ולפיתוח המוטיבציה ללמוד ולהתקדם. תיעוש מוגבר, מודרניזציה, המהפכה הפמיניסטית וחקיקת חוקים להגנת האישה הביאו להגדלת ההזדמנויות לשילובן של נשים בתחומים שאוישו, קודם לכן, באופן כמעט בלעדי על ידי גברים.

ניכר בימינו אנו, כי מצב ייצוג נשים והשתתפותן בפוליטיקה הולך ומשתפר. מספר חברות הכנסת שנבחרו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות הוא הגבוה ביותר מאז קום המדינה; אישה עמדה בראש בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת הייתה אישה; נשים מכהנות בתפקידי שר בממשלה הן חזיון נפוץ ושתי הנשים שנבחרו לעמוד בראש עיריות[1] עשו זאת בעשור האחרון ואף שמרו על מקומן בבחירות האחרונות שנערכו. ^[2]

העשור הראשון של המאה ה-21 מחזק את מגמת השינוי מביא למצב בו השאלה כבר אינה "האם" אלא, תוך כמה זמן יושג בישראל שוויון מלא וטבעי במעמד האישה בכלל ובפוליטיקה בפרט.

שאלת שוויון הנשים בפוליטיקה, עולה מהסתירה בין הרעיונות והאידיאולוגיות שהתפתחו בעידן הנאורות ודיברו על סדר חברתי אוניברסלי דמוקרטי בו כל בני האדם שווים, לבין מציאות של אי שוויון מגדרי. משחר ההיסטוריה היה השלטון נתון בידי מעטים. במרבית ההסדרים ההסטוריים המוכרים, ניתנה העדפה לגברים בשלטון. ההיסטוריה הפוליטית-חברתית המודרנית היא במידה רבה תולדות מאבקיהם של פועלים, מיעוטים, קבוצות אתניות וגזעיות שונות, בשם אידאות של שוויון.

התייחסות חברתית אל נשים כשונות מגברים מאפשרת לגברים לשמר את "עליונותם" החברתית. הבחנות מסורתיות, מייחסות לנשים ולגברים תכונות אופי "טבעיות", מנוגדות: גברים עדיין נתפסים כחזקים, רציונליים, עצמאיים וממוקדים במשימות ואילו נשים נתפסות כרגישות, חלשות יותר, תלותיות וממוקדות בבני אדם. תכונות "נשיות" אלה אינן מוערכות די הצורך בפוליטיקה הנחשבת כ"עסק מלוכלך" שאינו מתאים לנשים. ייתרה מכך, נשים המתנהלות בפוליטיקה לפי דפוסים הנחשבים "גבריים" צפויות לביקורת על שאינן נשיות די הצורך.

החובה לייצוג הולם נגזרת מעקרון השוויון. חובה זו קיבלה מעמד רם בחקיקה ובפסיקה בשנים האחרונות למרות שלא נקבעו קריטריונים ל"ייצוג הולם", אך גופים שונים הגדירו ייצוג של אחוז מסוים של נשים כהולם.

שאלת המחקר שבחרתי נוגעת בנושא: האם חל שיפור יחסי בייצוגן של הנשים בפוליטיקה בישראל. בפרק הראשון אציג את סקירת הספרות בנושא ואציג את האמנה הבינלאומית לשוויון נשים בפוליטיקה. בהמשך אציג סקירה לגורמים לייצוג מועט של נשים בפוליטיקה, בפרק שלישי אציג את החקיקה לקידום השוויון ולסיום אציג דיון ומסקנות.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רמון ח', נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית (הוצאת משכל) (2021)

אבגר, ע'. (2019). ייצוג נשים בשלטון המקומי. הכנסת – מרכז המחקר והמידע.

פוגל - ביזאוי, ס. האישי, הלאומי, הגלובלי: מבט עכשווי על משפחות בישראל. מאזני משפט, י"ג, 1 -27. (2020)

 פרופ' הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג