‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ספרות ומשפט לאור סוגיות של תרגום וזכרון?

יוצג המושג "תרגום" בתורת המשפט-וספרות של ג'יימס בויד ווייט. אני מציעה לחבר את תובנותיו של ווייט בתחום זה עם הדיון בתפקודו של המשפט כסוכן זיכרון קולקטיבי, ולהיעזר בהן כדי להתחיל לפתח כיוונים של חשיבה נורמטיבית לגבי אופני הזכירה וההשכחה של המשפט. להמחשת הטיעון התיאורטי, אני מיישמת אותו בשני טקסטים מכאן ומעכשיו: שיר (בתרגום לעברית) מאת המשורר הפלשתיני מחמוד דרוויש, וגזרי-הדין (המחוזיים) של בית-המשפט הישראלי בעניין רצח יצחק רבין. אני מראה כיצד, מבעד לכוונותיהם המוצהרות לא "לתרגם" ולא לזכור כל אחד את ה"אחר" שהוא ניצב מולו, כל הטקסטים האמורים עושים למעשה

את פעולות הזכירה וה"תרגום" שהם מתכחשים להן. פעילות זו מתרחשת ברמה הרטורית, שהיא משותפת לטקסטים ה"משפטיים" וה"ספרותיים" כאחד. הדיון בטקסטים הללו מבעד לפרספקטיבות התרגום והזיכרון צובע בצבעים חדשים את התמודדותה של מערכת המשפט הישראלית עם כפילותה הערכית הטבועה כמערכת משפט שמבטאת, משרתת ומייצרת מדינה יהודית ודמוקרטית.

תוך ביצוע הפרויקט הספציפי הזה והפעולות התיאורטיות והיישומיות האמורות, אני משתמשת ברשימה זו ומדגימה את פעולתם של שלושה סוגי הניתוח הנתפסים, באופן מסורתי, כמרכיבים את הדיסציפלינה של "משפט וספרות":

1. ניתוח יצירה "ספרותית" המתייחסת לשיפוט, משפט וצדק באופן שיש בו כדי להאיר ולהקנות תובנות משמעותיות על-אודות משפט ותהליכי שיפוט ("משפט בספרות");

2. ניתוח טקסט "משפטי" (כגון פסק-דין) בכלים "ספרותיים" באופן שיש בו כדי לחשוף בטקסט רבדים, היבטים ומשמעויות בעלי ערך והשלכות מבחינתם של עולם המשפט ומשפטנים ("משפט כספרות");

3. חקר הפרשנות ("הרמנויטיקה"), החושף את הקרבה העמוקה והמשמעותית בין "פרשנות ספרותית" ו"פרשנות משפטית", ומדגיש את המכנה המשותף המוצק בין טקסטים משפטיים וספרותיים, שכולם מכוננים על-ידי שיטות פרשניות ("הרמנויטיקה במשפט ובספרות").

פעמים רבות כותבות וכותבים בוחרים להתמקד באחד משלושת סוגי הניתוח הללו. אני סבורה כי שילוב שלושתם יחדיו יכול לחדד את הקשרים העמוקים ביניהם, וכי הצלבת התובנות שעולות מכל אחד מכיווני המחקר הללו מעמיקה ומעשירה את מכלול ההארות שניתן להפיק מן העיסוק המשולב במשפט ובספרות. זאת ועוד: כותבים רבים בוחרים לעסוק במחקר של "משפט וספרות" כשהוא מנותק מן הדיסציפלינה של "משפט וחברה", כלומר, מן האסכולה הקוראת תיגר על ההבחנה בין "משפט" ו"חברה" ובין "משפט" ו"פוליטיקה", ואשר פורצת את הגבולות בין תחומי העיסוק של "משפט" ו"מדעי החברה". הרשימה הנוכחית מדגימה דווקא מחקר "משפטי ספרותי" שהוא גם מחקר מסוג "משפט וחברה", כלומר, מערב הדגשים טקסטואליים ורטוריים עם ניתוח משפטי-חברתי, ומקיים דיאלוג פעיל עם טקסטים אקדמיים הן מעולם המשפט והן מעולם מדעי החברה. במובן זה, זהו תרגיל במולטי-אינטרדיסציפלינריות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

 J.B. White From Expectation to Experience: Essays on Law and Legal Education (Ann Arbor

  A. Sarat and T.R. Kearns History, Memory and the Law Ann Arbor

 Orit Kamir, "Memory, Recovery and Justice in Conflicted Societies: a Law-and-Film Perspective" (forthcoming in the Canadian Journal of Law and Jurisprudence