‏290.00 ₪

חוק החברות הממשלתיות, 1 אינו אלא אחד מתוך שורה נכבדה של חוקים המקנים סמכות לשרי הממשלה למנות את המועמדים הנראים טובים בעיניהם למשרות שונות2. מבחינה זו, הוראת סעיף 18(א) לחוק כי "דירקטור יתמנה בידי השרים..." באה לבטא גישה מסוימת האומרת, כי עם רכישת מעמד פוליטי מוקנית לשרים גם סמכות למנות ממלאי תפקידים בתחומים מסוימים. סמכות זו, ניתן להתייחס אליה משתי בחינות: האחת - חיובית - גורסת שזכותם של שרי הממשלה לבחור את האנשים שבעזרתם יוכלו לבצע בהצלחה את התפקידים והמשימות שלהגשמתם נבחרו. והאחרת - שלילית - מתנגדת ל"חלוקת משרות" ורואה בכך מתן טובות הנאה מתוך "השלל הפוליטי" ולפיכך שואפת להגביל ולצמצם סמכות זו, אם לא להביא לביטולה כליל. במסגרת הרחבה של הנימוקים שניתן היה להעלות כתמיכה בגישה זו או אחרת, חזרה ועלתה כל העת שאלת בחירת המועמד הטוב והמתאים ביותר למשרה. לאמור : מהם הכישורים והשיקולים שיש להתחשב בהם לצורך בחירת המועמד לתפקיד. וממילא אף נדרשה קביעה ברורה של דחיית שיקולים זרים: השפעות פוליטיות, קשרים מפלגתיים, יחסים אישיים, העדפה אינטרסנטית וכדומה.

הסמכות הנ"ל, המלאה והבלעדית, הייתה ונשארה בידי שרי הממשלות במשך כל השנים מאז הקמת המדינה. התביעה לצמצמה ולהגבילה לא התעוררה אך ורק מן הבחינה התיאורטית, אלא גם משום שחלק מן השרים לא השכילו, ביוזמתם הם, לגבש נורמות ראויות ולהנהיג הליכים תקינים של בחירה, ובעיקר - לדחות את השפעתם של שיקולים זרים הנובעים מהשפעתם של קשרים מפלגתיים. תופעות שליליות אלה הן שהביאו במהלך השנים להתפתחות "שיטת המינויים הפוליטיים" עליה נמתחה ביקורת חריפה מכל עבר3.

צריך להזכיר כי התופעה השלילית הנ"ל התייחסה לפעילויות שונות של שרי הממשלות בעבר, בתחומים שונים. ועדות שונות דנו והגישו המלצות בנושא זה4 וקשה לומר כי בעיית סמכויות השרים למנות את המועמדים הנראים בעיניהם למשרות מסוימות מצאה את פתרונה. אכן, ועדות ציבוריות שונות הגישו הצעותיהן במהלך השנים ועדיין רחוקה הדרך להגשמתן. כך, למשל, בנושא של מינויים למשרות בשירות המדינה, הוגשו לאחרונה המלצות ועדה ציבורית5, בחודש , עוד לממשלה הקודמת, אולם הדיון בהן טרם הגיע לסיומו עד כה. לעומת כל אלה, יש לציין את הרפורמה החשובה שמצאה את ביטויה לגבי נושא זה בחוק החברות הממשלתיות (תיקון מספר 6) (מינויים)6. בחוק זה יש לראות ניסיון מקיף - מעבר לפתרון שאלת השיקולים המפלגתיים בעת המינוי- למצוא הסדרים הולמים למינויים של מועמדים מתאימים לתפקידים שהחוק דן בהם. מכאן החשיבות שיש לייחס לדיון בהוראות השונות של חוק זה, אותן נפרט להלן, והתועלת שיש להפיק תוך כדי בחינתן - לחיוב או לשלילה. כל זאת, כמובן, בכפוף להבדלים החשובים הקיימים בין אופיין ומהותן של סמכויות השרים במסגרת חוק החברות הממשלתיות ובין סמכויותיהם בתחומים אחרים, בשירות הממשלתי וברשויות אחרות.

מטרתה של רשימה זו היא,אם כן, להצביע על הצעדים החיוביים וההישגים הלא-מבוטלים שבתיקון הנ"ל של חוק החברות הממשלתיות, מצד אחד ; וכן להעלות רעיונות - אם לא הצעות - במגמה להמשיך את התהליך שהוחל בו, לשפרו ולייעלו.

ביבליוגרפיה לדוגמא

 חוק החברות הממשלתיות

פרופ' יצחק גלנור ועו"ד שמואל הולנדר). וכן חוק שירות המדינה (מינויים).

 י' זמיר "אתיקה בפוליטיקה" משפטים יז  250 ;

 דו"ח מבקר המדינה מספר 39  627 ;

 דו"ח מבקר המדינה על מינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות,וכן בדו"חות שלאחר מכן, כמעט מדי שנה בשנה;