‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי בחינת דיני השטרות?

א. מבוא

ב. הגבלה על עבירות שטר

ג. חתימת מורשה

1. הוראות הפקודה

2. גישת הפסיקה החדשה

(א) ההבחנה בין חתימה בשם תאגיד וחתימה בשם היחיד

(ב) עניין רינסקי

(ג) דעת השופט קדמי

(ד) דעת הנשיא ברק

(ה) דעת השופט בך

(ו) הערות נוספות בעקבות עניין רינסקי

ד. קיזוז

ה. הפחתת סכומו של שטר, בדומה לחוזה

ו. סיכום

התפתחות ניכרת חלה בדיני החוזים במרוצת השנים:1 בעוד שבעבר נחשבו הצדדים ל"שליטיו" הבלעדיים של החוזה, ותפקידם של בתי-המשפט צומצם לפירוש כוונתם בלבד; בעוד שבעבר היו אלה הצדדים אשר קבעו את תוכנו של החוזה שביניהם ובתי-המשפט לא ראו עצמם מוסמכים להתערב בו; בעוד שבעבר היו החיובים והתרופות מוגדרים והלכות הפסיקה היו ידועות וברורות מראש, מה שתרם במידה רבה ליכולת ההסתמכות של הצדדים, והתכנון של התקשרויותיהם נעשה בהתאם - הנה השתנה המצב במרוצת יובל השנים, ובתי-המשפט נעשו פעילים הרבה יותר. לא זו בלבד שאין הם רואים עצמם מנועים מלהתערב בתנאי ההתקשרות, אלא שהם מרבים להעביר את תניות הצדדים בשבט המבחן ולשפוט אותן על-פי אמות-מידה של מידתיות, תום-לב, הגינות וצדק. לא עוד הצדדים הם שליטיו הבלעדיים של החוזה, אלא בתי-המשפט נהפכו למעין שותפים להם, והם המורים כיצד יש להתייחס אל ההתחייבויות החוזיות של הצדדים.2 לצד כף הזכות שבהחלת עקרונות-על אלה במשפטנו, קשה להתעלם מכף החובה - היעדר הוודאות בתוצאות המשפטיות של ההתקשרות החוזית.

דיני השטרות זכו עד לעת האחרונה במעמד מיוחד בפסיקה, כתחום שהינו מסוג מיוחד - generis Sui. גישתה המיוחדת של הפסיקה אל השטרות נובעת מכך שמדובר במסמכים סחירים, המהווים אמצעי תשלום. היתרון שבמסמכים אלה הוא בנוחות העברתם, תוך העברת החוב הגלום בהם אל צד ג. לתשלום באמצעות שטר יש ארבעה יתרונות: ראשית, הוא מהווה אמצעי תשלום בין הצדדים לעסקת-היסוד; שנית, הוא ניתן להעברה לצדדים שלישיים,3 כשפרעון השטר על-ידי החתום עליו (ובשיק - על-ידי הבנק) מפקיע גם את חובם של הצדדים האחרים; שלישית, הוא מאפשר לתובע - אם הוא במעמד של "אוחז כשורה"4 - לזכות בפירעון למרות טענות הגנה חוזיות וקנייניות שיש לנתבעים;5 ורביעית, ניתן לדרוש פרעון שטר במישרין באמצעות רשויות ההוצאה לפועל, בלא צורך בקבלת פסק-דין מוקדם לשם כך.6 אכן, יתרונות אלה, המעלים את ערכו הכלכלי של השטר, גורמים לכך ששטר יכול לשמש לא רק כאמצעי תשלום, אלא גם כבטוחה לתשלום, שאם החוב לא ייפרע במועדו בדרך אחרת, יהיה אפשר להיפרע מהשטר.

ביבליוגרפיה לדוגמא 

מ' מאוטנר ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי ( 52-54;

א' פורת הגנת אשם תורם בדיני חוזים  32-36, 57-83.

 ע"א 579/83 זוננשטיין נ' אחים גבסו בע"מ, פ"ד מב(2) 278, שהיה אומנם במיעוט באותו עניין, אך הזרע כבר נזרע; ע"א 4628/93 מ"י נ' אפרופים שיכון ויזום  בע"מ, פ"ד מט(2) 265; ע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ(1) 185.

 י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, תשמ"ג) 33.