‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חוק המעצרים החדש?

תוכן עניינים

מבוא.. 3

פסקת ההגבלה. 4

המתח בין מטרות החוק השונות.. 5

העיקרון של שיוריות המעצר. 6

ביטול מעצר החובה. 7

עקרון העדיפות של הצו השיפוטי 9

סמכויות.. 10

סמכות מקומית.. 10

סמכות עניינית.. 11

כלל ההמשכיות.. 11

תקופות המעצר ומניינן 12

תחילת המעצר וסיומו 12

קיצור תקופת מעצר ללא צו 14

קיצור תקופות מעצר נוספות.. 17

עילות המעצר. 17

מעצר בצו לפני הגשת כתב-אישום.. 17

מעצר עד לתום ההליכים.. 19

מעצר ללא צו שופט.. 20

פרשנות העילות של מעצר המנע. 21

בעלי סמכות מעצר. 22

שחרור ושחרור בערובה. 22

שחרור על-ידי השוטר העוצר. 23

שחרור בערובה בתחנת המשטרה. 23

שחרור בערובה בבית-המשפט.. 24

עיכוב. 24

עיכוב במקום.. 25

עיכוב לצורכי חקירה. 27

תנאי המעצר. 28

סיכום.. 30

ביבליוגרפיה. 31

שנת תשנ"ז היתה טובה לחקיקה בתחום הדיון הפלילי, להבדיל מהמגמה שאיפיינה תחום זה בשנים עברו,2 עבר השנה שרביט ההובלה מידי בתי-המשפט לידיו של המחוקק. בתחומים פרוצדורליים פליליים רבים אמר המחוקק השנה את דברו 3 הדומיננטיות של המחוקק נלמדת לא רק ממספר דברי החקיקה שנחקקו בשנה זאת, אלא בעיקר מטיבם הכולל ומחשיבותם. התיאור האחרון מתייחס בעיקר לחקיקתו של חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), ולכניסתו לתוקף בשנת תשנ"ז.

חוק זה מהווה, בכל הנושאים שהוא מכיל, "דבר גדול"5. עם זאת אין הוא, בגדר "מהפכה", כפי שרבים תיארוהו6. השוואת החוק להסדרים שהיו קיימים עובר לכניסתו לתוקף מלמדת שאין הוא עונה להגדרה של "שינוי דרמטי מוחלט" או של "תפנית יסודית מוחלטת"7. יותר מכך, היא מלמדת כי ברוב הנושאים אימץ המחוקק את ההסדרים הקיימים (פסיקתיים או חקיקתיים), או למצער המשיך במגמה שאיפיינה את

שלבי ההתפתחות האחרונים של הסדרים אלה8. אין בכך כמובן כדי למעט בחשיבותם של השינויים שהחוק אכן חולל. אין גם להקל ראש בחשיבות של הלבשת הסדרים פסוקים שהיו עירומים עד כה בכסות חקיקתית. הסדרים פסוקים הם מטבעם פגיעים יותר, עמומים יותר, ולכן גם נתונים לשינויים תכופים יותר9. יותר מכך, עצם הניסיון לאחד תחת קורת-גג חקיקתית אחת הסדרים שהיו פזורים עד אז בדברי חקיקה רבים, בהלכות פסוקות מרובות ובפרקטיקות נוהגות ולתאם ביניהם הוא "דבר גדול" כשלעצמו.

מפאת חשיבותו של חוק המעצרים החלטנו השנה להקדיש לו את הסקירה השנתית בדיון פלילי, עשינו כן אף-על-פי שידענו את שתי המגבלות הבאות: הראשונה - הסקירה נכתבת שעה שהחוק החדש אינו עומד עדיין על רגליו ממש, וחיתוליו עדיין לחים. מיעוט הניסיון שנצבר עד כה הובילנו להתייחס בעיקר לחוק גופו, מתוך כוונה לסמן נקודת-מוצא ממנה יתפתח דיון משפטי נוסף, המגבלה השנייה טבועה באופיו של החוק, מטבען של הסוגיות שהחוק עוסק בהן שהן עשירות בקביעות רבות. על-אף הפיתוי למנות ולנתח את כולן, ביכרנו, גם בשל קוצר היריעה, להתמקד בקביעות אחדות בלבד, אלה שנדמו בעינינו לעקרוניות יותר, ואשר על-כן צפויות לעמוד במרכז השיח המשפטי בשנים הבאות10. החשש מ"תפסת מרובה - לא תפסת" הביאנו להותיר את ניתוח יתר ההסדרים, בעיקר אלה שרק אומצו בשינויים זניחים מן הקיים עובר לחקיקת החוק,11להזדמנויות אחרות, בעטיין של המגבלות שמנינו, סקירה זו אינה מתיימרת להיות יותר מאשר מבט ראשוני - מעין הצצה - על החוק החדש ועל ההסדרים שהוא קובע.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב]

גבריאל הלוי תורת הדיון הפלילי (בורסי )

 Revolution (.ed) Friedrich ..J כן Revolutionary Johnson .C