‏99.00 ₪

מצגת פאוורפוינט מרהיבה, המציגה תוכן העבודה בצורת רפרט. כוללת גרפיקה, צלילים ואפקטים להנגשת המידע. מכילה 11 שקפים לרפרנט.

בית המשפט יישם תחילה את העיקרון העומד מאחורי תורת האורגנים והטיל בראש ובראשונה אחריות על החברה. לאחר מכן, בית המשפט בחן האם ניתן יהיה להטיל אחריות על נושאי המשרה. במסגרת בחינה זו, מצא בית המשפט שלושה מקורות שונים להטלת אחריות על הנתבעים: האחת היא אחריות חוזית רגילה, משנקבע על דרך הפרשנות כי נושאי המשרה היו צד בפועל להסכם ההשקעה. שני המקורות הנוספים לאחריותם של נושאי המשרה, התבססו על היותם אורגנים של החברה, אשר במהלך התנהלותם קיימו את כל היסודות הנדרשים לגיבוש אחריות על פי דיני הנזיקין (במסגרת עוולת הרשלנות[2]) או על פי כל דין אחר (עשיית עושר שלא במשפט). [3]

מיישום זה של בית המשפט, ניתן להווכח, כי תורת האורגנים אינה מקנה כל חסינות לנושא המשרה, מקום שזה ביצע עוולה באופן אישי. כלומר, עצם העובדה שהחברה תישא באחריות למעשיו של נושא המשרה, אינה מוציאה את אחריותו, אלא רק נוספת אליה.

נשאלת השאלה, האם תורת האורגנים, המהווה בסיס להטלת אחריות על חברה בשל מעשי אורגניה, "מחסנת" את האורגן מאחריות אישית למעשיו? לכאורה היינו מצפים כי התשובה לכך תהיה חיובית, שהרי האורגן פעל מטעם ולמען החברה בה הוא פועל. עם זאת, סקירת הדין, מלמדת כי בנסיבות מסוימות, האורגן יישא באחריות אישית בדיני החוזים ובדיני הנזיקין למעשיו, גם אם פעל מטעם ולמען החברה בה הוא מכהן כנושא במשרה.