‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתבטא ייחוס תכונות בע"ח לבני אדם?

האם חשיבה של אדם על בעל חיים מסוים יכולה להבנות בהתנהגותו תכונות הקיימות אצל אותו בעל החיים?

תוכן עניינים

1. מבוא. 

2. דיון - החיות ותכונות אנושיות. 

3. חוות החיות. 

עלילת הסיפור. 

המהפכה. 

תחילת שלטון העריצות. 

המהפך בשלטון ותחילת הקשרים עם בני האדם.. 

התגברות שלטון העריצות. 

שווים, שווים יותר. 

4. שיטה. 

א. המחקר הכמותני 

ב. מושגים במחקר הכמותי 

ג. נבדקים

5. שאלת המחקר ודרכיו 

א. המשתנה הבלתי תלוי 

ב. הבניית התנהגותנו – המשתנה התלוי 

6. תוצאות המחקר. 

ביבליוגרפיה:. 

נספח 

משחר ההיסטוריה התקיימה מערכת יחסים מורכבת בין בני האדם לחיות שבסביבתן. עוד בתנ"ך, נמסרות חיות העולם למרותו של האדם, והוא ניצב מעליהן בהיררכית הבריאה. עם-זאת, ניתן לראות כיום את מערכת היחסים המוזכרת כמורכבת והדדית. האדם הינו יצור תבוני שיכולותיו והתקדמותו עולות על אלה של החיות, אך מאז ומתמיד הסתמך ונעזר בחיות לצורך קיומו. יתכן אף כי במהלך השנים, החל לייחס האדם תכונות מסוימות לחיות, אשר יוצרות זיקה אינטואיטיבית בין בעל חיים כלשהי, למאפיין התנהגותי.

בתקופה הקדומה חיו בני האדם בטבע, מתוך זיקה הדוקה לבעלי החיים ששימשו אותם לצורכיהם השונים, ואשר עמם למדו להתמודד. ציורי המערות הקדמוניים שצייר האדם הקדמון מלמדים על הרושם העז שעוררו בעלי החיים בנפשו של האדם, ומבטאים את ההתרגשות העמוקה שבמפגש בין האדם ובעל החיים, שהיה לעיתים מסוכן ומאיים.

עם התפתחות הציוויליזציה התרחק האדם מעולם החי והצומח, אולם עדיין קיים קשר בל ינותק בינו ובין בעלי החיים: האדם תלוי בבעלי החיים בתחומים רבים ובעיקר בתחום המזון. מאידך, בעלי חיים אחרים בויתו, והפכו להיות חלק מעולמו האינטימי והחוויתי של האדם, ושותפים מלאים במהלך חייו חיות מסייעות לאדם בעבודתו ומשמשות למחקר, ולשעשוע.

עבודה זו תבקש לעמוד על ביטוי אחד של מערכת היחסים המורכבת שבין אדם לחיות. היא תבחן אספקט פסיכולוגי של הקשר בין בני אדם לחיות. בעזרת כלי המחקר הכמותני, נבחן האם בני אדם מאמצים לעצמם תכונות התנהגות בעלות ביטוי חיצוני, רק לאור המחשבה אודות חיה מסוימת. השערתנו היא כי לאור הקשר ההדוק בין אדם לחיה, ולאור יחוס תכונות "אנושיות" באופן מובהק לחייה מסוימת, ימצא קשר חיובי בין עצם החשיבה על חיה, לאימוץ וביטוי התנהגות המתאימה לייחוס זה. 

נבחן את התפיסה של בני אדם אודות חיות. בהקשר זה, נראה כיצד השפה, דרך הספרות, מסייעת להתגבשות של עמדות אצל בני אדם ביחס לחיות. עמדות אלו הן שמקשרות בין בעל-חיים מסויים, להתנהגות אנושית. התרבות והשפה הן שמשפיעות על התכונות שאנו מייחסים לחיות. דוגמאות לכך הן – הסוס האציל, השועל הערמומי, השה התמים וכד'. יצירה קאנונית המרכזת תחת קורת גג ספרותית אחת יחוסים של תכונות בני אדם לחיות, תוצג ותנותח. כמו-כן, נבחן את מערכת היחסים הזו מן הכיוון ההפוך – האם התכונה שאנו מייחסים לחיות יכולה לפעול גם בכיוון הנגדי. נבדוק באמצעות כלים אמפירים את הקשר המוזכר לעיל בין חשיבה על חייה לאימוץ התנהגות אנושית נוספת, המתקשרת עם החיה.

בעבודה זו ניתן דגש על מושג ההטרמה (PRIMING) על התרשמותו העוקבת של האינדיבידואל את האחר. המושג הטרמה מתייחס להפעלה המזדמנת של מבני ידע, כמו תפיסות של מאפיינים וסטראוטיפים, בידי הקשר בסיטואציה קיימת. בעבודה נביא את ממצאי החוקר בראצ' שהוא ואחרים הראו כי שימוש שנעשה לאחרונה במבני ידע או בסטראוטיפים, אפילו בסיטואציה קודמת שלא קשורה לנוכחית, ממשיך להשפיע באופן בלתי מכוון ופסיבי על הפירוש להתנהגות. (Bragh et. Al).

ההקשר ההפוך, בו תיאור מסויים או העלאת תפיסה כלשהי בדמיון גוררת שינוי בהתנהגות מוכרת בניסויים שבוצעו בעבר. מחקרים בעבר הראו כי תפיסות של מאפיינים וסטראוטיפים מופעלות באופן אוטומטי בנוכחות של התנהגות רלוונטית או קבוצה הסובלת מסטראוטיפים. כך, משתתפים בניסוי שהוצג להם הקונספט של גסות רוח הפריעו לחוקר יותר מהר ובתדירות גבוהה יותר מאשר משתתפים שהוצג להם 'גירוי אדיב'. בניסוי אחר, משתתפים שהוצג להם סטראוטיפ של זקנה הלכו לאט יותר במורד המסדרון בסוף הניסוי מאשר משתתפי הבקרה, בהתאם לתוכן הסטראוטיפ. בנוסף, משתתפים שהוצג להם הסטראוטיפ האפרו-אמריקני הגיבו באופן תת הכרתי ביתר עוינות לבקשותיו המטרידות של החוקר. הניסוי שבוצע יציג טכניקה דומה, השפעת המידע שניתן למשתתפים בניסוי (הטרמה) על ההתנהגותם.

דוגמא מהשאלון: לפניך רשימת היגדים ושאלות אנא הקיף/י בעיגול את מידת הסכמתך עם הנאמר (1- כלל לא, 5- במידה רבה מאוד) 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 לביא, צ. , עיונים בחינוך עכשווי, הוצאת 'אח'.

 ג' אורוול , תרגום: אברהם יבין  חוות החיות עם עובד .

1. The Chimpanzee’s Service Economy: Food for Grooming. in Evolution and Human Behavior, Vol. 18, No. 6, pages 375–386;