‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי יצירתו של א.ב. יהושע?

הסיטואציה המשפטית הגרוטסקית בסיפורו הראשון של א"ב יהושע ("מות הזקן" , גזר-דין מוות שגוזרת גב' עשתור על זקן שגר בדירתה, והלינץ' שדיירי הבית הסרים למרותה – ובכללם המספר – עושים בו, היא בבחינת סנונית ראשונה המבשרת סיטואציות גרוטסקיות למכביר ומיתות אבסורדיות עד אימה המעניקות ליצירתו של א"ב יהושע את טעמה המיוחד. התופעה המוזרה, שאשה רבת-כוח גוזרת גזר-דין מוות על איש חלש ממנה, חסר כוח התנגדות בעימות עִמה, כשלימינה מתייצבים "סייענים" המסוגלים להוציא את גזר-דינה השערורייתי לפועל, היא אחת הדוגמות לאבסורד הריאליסטי שאפיין את יצירת יהושע בראשיתה. עם הזמן, ביצירתו הנובליסטית המאוחרת, נהפך האבסורד הריאליסטי לריאליזם אבסורדי. משמע, הלא-מובן, הבלתי-מנומק, המפתיע והסנסציוני המשיך לקנן בכל יצירה, ותהיה הריאליסטית והמורליסטית ביותר, אבל במינון נמוך וברצף מאורעות מסתבר. לכן, גזר-הדין השרירותי והאכזרי של גב' עשתור, הנוגד כללי היגיון ואתיקה בסיסיים, הונכח ביצירות המאוחרות כגזרת שמים, שעל פניו, לאשה ולמשפטה אין בו נגיעה ישירה. חיבור זה ינסה להראות שיצירת יהושע המאוחרת המשיכה לשמר את טעם האבסורד של הסיפור הראשון ואת הגרעין העלילתי שלו.

אם ביקשו פרנסי התחום "משפט וספרות" ללמוד מהספרות על כשלי המשפט, ולכונן באמצעות התבוננות מרוכזת בכשלים את התקווה "להעמיד למרות הכל דברים על תיקונם", הרי שהתבוננות עקבית במכלול יצירתו של יהושע אוצרת בתוכה הן את הכשל והן את התקווה. חייו של הזקן בסיפור הראשון של יהושע, המסתיימים במעשה בעל אופי שיפוטי לכאורה, הם דוגמה קיצונית לכשל המשפט ו"למחוזות הבלתי מושגים" שהספרות, בניגוד למשפט – וכאן דווקא באמצעות המשפט – מסוגלת להגיע אליהם בגין יכולתה להיכנס אל מחוזות המודחק, הבלתי-מודע והבלתי-נתפס. אבל למרות ההיתר שהספרות נותנת למודחק ולמופרע, הוצאתו להורג של זקן חף מפשע בפקודת שופטת מטעם עצמה, הנעזרת בהמון מוסת המעריץ אותה – כשל משפטי זועק לשמים – לא תמשיך עוד להופיע בצורה מבהילה ומסויטת כזאת ביצירתו המאוחרת של יהושע. מיתות בלתי-צפויות, כאשר יתרחשו, יהיו על פניהן תוצאה של מקריות זדונית; שופטות כריזמטיות, כאשר יגזרו גזר-דין מוות, גזרתן תהיה מוסווית היטב ותיראה ככשל של אבחון רפואי כזה או אחר; והכשל המשפטי החד-ערכי יתחלף במאבק איתנים בין יצר לחוק, שיהיה קשה להכריע מי גובר בו על מי והצדק הפנימי עם מי. יצירתו של יהושע תעבור שידוד פרופורציות. הריאלי והמוסרי יתמודדו בה בהצלחה עם היִצרי, האבסורדי וההזוי; אולם היא תחזיק בקרבה את שני המרכיבים, את פוטנציאל אי-הצדק ואת השאיפה האוטופית לרסן אותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 ש' אלמוג משפט וספרות (ירושלים) 17.

 ש' אלמוג "ספרות לצד משפט: הודאה, תודעה, אמת" מחקרי משפט יז  297.

 א"ב יהושע "מות הזקן" כל הסיפורים (תל-אביב ) 9, 14.