מבוא

מסגרת מושגית ורעיונית

מושגי יסוד:

קיימות

הפרעת האדם למערכות הטבעיות

כילוי פיזי של הכלכלה הקווית

השינוי באופי בעיות הסביבה

קיימות חזקה מול קיימות חלשה

הבדלים בין קיימות לסביבתנות

מדידה

אוכלוסייה

כושר הנשיאה

המימד הסביבתי

היפטרות לא חוקית מפסולת - חקיקה וסמכויות אכיפה בישראל

עמותת אזרחים למען הסביבה

הגדרת המפגע הסביבתי

הפעולה האזרחית

מטרות

מתודולוגיה

מתוצר שדה למאגר נתונים:

עיבוד הנתונים:

התאמת התוצר לאל"ס

יישומים פוטנציאלים:

דיון והמלצות

ביבליוגרפיה

במדינת ישראל מפגעים סביבתיים רבים - אתרי סילוק ושינוע פסולת; משרפות פסולת; מכוני טיהור שפכים ועוד. אלה נמצאים בשולי ישובים, בשטחים פתוחים, במחצבות נטושות, ואף בשטחים פרטיים בישובים ומחוצה להם. קיומם של אתרים אלה מהווה עבירה על החוק, והם גורמים למפגעים חזותיים, מפגעי ריח, זיהום קרקע ומקורות מים, זיהום אויר, תפיסת והשחתת שטחים ציבוריים פתוחים (תמונה 4) ולפגיעה קשה באיכות החיים במרחב. לאור זאת הם מאיימים על בריאות הציבור, מהווים מוקד להתפרצות שריפות והטיפול בהם מטיל עול כלכלי על הרשויות השונות.[1]

לאורך השנים ניכרת אזלת-יד בקרב גורמי האכיפה השונים - רשויות ארציות ומקומיות כאחת; וכיום פזורים בישראל מאות רבות של אתרי סילוק פסולת (אס"פ) לא-חוקיים. לאור זאת, החל ארגון אזרחים למען הסביבה (אל"ס) לפעול לאיתור, מיפוי והסדרת האס"פ הלא-חוקיים.^[2] הארגון פנה לתושבים המתגוררים בסמוך לאס"פ לא-חוקיים בבקשה לאתר, לתעד ולדווח לו על אודות מפגעים סביבתיים אלה. בנוסף, לארגון מתנדבים-סיירים הפועלים לאיתור ותיעוד אתרים אלה באופן עצמאי. לאחר מיפוי ושיוך כל אתר לתחומי רשות מוניציפלית מסוימת פונה הארגון לגורמי האכיפה השונים, ובמידת הצורך גם לאפיק המשפטי, בדרישה להפעיל את סמכותם ולאכוף את החוק עד לסגירת האתר ושיקום השטח.

על-פי הערכת אל"ס, בתחומי מדינת ישראל מאות רבות של אס"פ לא-חוקיים. בידי הארגון מאגר מצולם של אתרים אלה, בדגש על איזור מזרח השרון. הארגון התקשה בניהול מאגר המידע באופן דיגיטלי ולאור זאת נתבקשנו להקים ממשק גיאוגרפי אינטרקטיבי להנגשת החומר. לצורך כך פיתחנו סדר פעולות טכנולוגי להקמת מאגר המידע - כלל הקבצים הומרו לפורמט אחיד, קושרו לנקודת ציון מדוייקת (נ.צ.), ונטענו לשכבה נושאית אותה יצרנו בתוכנת Google Earth בשם "אתרי סילוק פסולת לא-חוקיים - אזרחים למען הסביבה". כל אס"פ נדגם וקטורית, והוזן בנתוני רקע קרטוגרפיים, מוניציפליים ומשפטיים על-פי צרכי ארגון אל"ס. בבחירה בכל אתר בשכבה ניתן לעקוב אחר פעילותו לאורך השנים. כמו כן, בהתאם להחלטת מנהלי הארגון ניתן לפרסם את שכבת המידע ולהנגישה לצפייה לכלל הציבור בתוכנות Google Earth ו-Google Map, תוך הותרת אפשרות העריכה בידי נציגי הארגון. ייתכן ובעתיד תפתח השכבה אף לעריכה ציבורית וכך כל תיעוד ייטען מיידית לשכבת הנתונים.

עבודה זו עם עיבוד נתונים גיאוגרפיים באמצעות כלי ניתוח מתקדמים, והפקת תוצר ויזואלי ונגיש באמצעות הצלבת מאגרי מידע. עיבוד הנתונים באופן ידני, כפי שבוצע עד לתחילת הפרויקט, לא הביא לידי ביטוי את ההיבט הגיאוגרפי של הנתונים, מנע את הנגשת המידע לציבור ודרש משאבים מרובים ועבודה ממושכת.

ניכרת אזלת היד השלטונית במדינת ישראל למול הפרת חוק פומבית הפוגעת באופן מהותי במרחב הציבורי, במשאבי הטבע ובבריאות התושבים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ניר בקר, חנוך פרידמן, היבטים כלכליים של איכות סביבה, הוצ' פרדס (2020)

עמותת אזרחים למען הסביבה - אתר העמותה - www.cfenvironment.org.il.

חסינה AMI