‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי עשיית צדק במשפט הפלילי?

תוכן עניינים

רשות ערעור על פסק דין מרשיע בדרגת הערעור לאחר זיכוי בדרגה הראשונה 

זיכוי מחמת הספק - האפשרות לערער 

זכות הערעור של העד במשפט הפלילי 

ענישה על ידי שופט מיעוט וענישה במסגרת ערכאה דיונית מזכה 

הרשעה ו/או החמרה בענישה במסגרת דיון נוסף 

סיכום

בביהמ"ש התעוררו מספר פרשיות אשר חשפו בעיות יסוד עמוקות בדרך בה מתנהלים משפטים פליליים במדינת ישראל. מדובר בבעיות אשר לרוב הנן סמויות מהעין הציבורית אך נחשפו בחלקן, כתוצאה משתי פרשיות חריגות בנוף המשפט הישראלי וכעת משנחשפו אין מנוס מהתמודדות ישירה עמן. עסקינן בבעיות שנוגעות באושיות ההליך הפלילי אשר דברי החקיקה אינם טורחים להזכירן מפורשות, משום שהן נוגעות בכללי יסוד הנראים מובנים מאליהם.

למשל, שנים רבות הייתה זו הלכה פסוקה בלבד כי "לא יישא אדם באחריות פלילית לעבירה. אלא אם כן היא הוכחה מעבר לספק סביר"1. אמנם, מדי פעם נזדמן לבית המשפט ליתן דעתו בנוגע לשאלת דרגת הוודאות במשפט הפלילי, אולם הכלל לא עוגן בחקיקה, עד לתיקון מספר 39 לחוק העונשין2. עם זאת, במהלך השנים שמאז קום המדינה, מצאנו מקרים בהם בית המשפט נטה להאמין באשמתו של הנאשם, אולם ספק "התגנב" לאולם המשפטים והביא ליצירתו של פסק הדין אשר מזכה את הנאשם מחמת הספק בלבד ואשר משמעותו הנה כי עסקינן במי שהוטל בו דופי אולם לא הוכרז כעבריין של ממש, אשר יש להענישו. בתי המשפט כמעט ולא ראו צורך להידרש למשמעותו של אותו יציר כלאיים שבין הזיכוי להרשעה. כמו כן, לא נדרשו בתי המשפט מעולם למשמעות החלטותיהם ברוב דעות, על אף העובדה כי מחילוקי הדעות בקרב השופטים, אנו למדים כי לבית המשפט כבית משפט, אכן ישנן ספקות באשר לאשמתו של הנאשם. בדומה לבית המשפט גם המחוקק, לא נדרש לסוגיה.

ברצוננו לעסוק בצורה מפורטת בשש סוגיות נבחרות, המשולבות במידה זו או אחרת האחת בשנייה ומצביעות על בעייתיות קשה בכלל ההליך הפלילי בישראל. נדמה כי בכל המקרים ניתן למצוא פער בין המחויבות הרטורית של בית המשפט לעקרונות צדק פרוצדורלי לבין היישום בפועל של כלל סדר הדין הפלילי. עם זאת על אף המשותף לסוגיות האמורות, כל פרשה דורשת, בנוסף, פתרון נפרד ועצמאי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 סעיף 34 כב(א) לחוק העונשין,

 חוק העונשין (תיקון מספר 39), ס"ח 1481