‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חתימה שטר?

א. מבוא. ב. מראית שליחות. 1. ייחודה של השליחות השטרית - דרישת מראית השליחות; (א) שליחות בפועל ומראית שליחות ; (ב) מראית שליחות ו"סמכות נחזית"; 2. מתי נוצרת מראית שליחות? - המשפט הישראלי; (א) כללי; (ב) פשוטו של סעיף 25(א) - על החותם כשלוח לציין זאת במפורש לצד חתימתו ; (ג) הוצאת סעיף 25(א) מפשוטו - בחינת חזותו הכוללת של השטר; (ד) היזקקות לנסיבות חיצוניות; (ה) סעיף 25(ב) - משמעות החתימה וערכה ; 3. על אופן ההכרעה הראוי בסוגיית מראית השליחות - ציפיות האוחז הסביר; 4. מראית שליחות במשפט האנגלו אמריקאי; (א) מראית השליחות במשפט האנגלי; (ב) ארצות-הברית: ההסדר ב-.C.C.U; 5. מראית שליחות ושליחות נסתרת; 6. ההחלטה בפסק-הדין רינסקי; 7. מראית שליחות בשותפויות; 8. חבות נחזית משותפת של בני זוג בשיק מחשבון משותף? ג. הרשאה בפועל. 1. שליחות מכוח מצגי הרשאה; (א) מניעות דיונית והרשאה מהותית ; (ב) סעיף 24 לפקודת השטרות ; (ג) ההחלטה בפסק-הדין בעניין ורד הלבשה ; 2. דיני הרשאה שטריים ושטרי התאגיד ; (א) השאלה ; (ב) מצגי הרשאה וניהול פנימי - הדין עד לתיקונו בשנת 1981 ; (ג) דין ההרשאה התאגידי לאחר תיקונו בשנת

; (ד) פסק-הדין בעניין אשכנזי; (ה) הרשאה בין שותפים ; 3. הרשאה בין בני זוג בחשבון שיקים משותף ; 4. שליחות כלפי צדדים רחוקים. ד. העדר הרשאה. ה. סיכום והערה.

עניינה של עבודה זו הוא מצבים שבהם, לאחר ששמעון חתם את חתימתו על שטר, מתעוררת השאלה אם שמעון חב אישית מכוח חתימתו או שמא חתימתו זו פועלת לחיובו של אדם אחר - ראובן - במקום שמעון או נוסף עליו. שאלה זו מוכרעת על-פי דיני השליחות, לפיהם חתימת שמעון תחייב את ראובן רק אם שמעון ייחשב כשלוחו של ראובן לצורך יצירת החבות השטרית1. אך מהם התנאים שבהם מכירים דיני השליחות בקיומה של שליחות מיוחדת מסוג זה ? סוגייה זו נדונה בעבר בספרות המשפטית2, אך כיום היא ראויה לדיון נוסף, בעיקר נוכח התפתחויות שחלו לא מכבר בהלכה הפסוקה בפסקי-הדין רינסקי3, ורד הלבשה4 ואשכנזי5. הדיון בחלק הראשון של החיבור יציג את התפתחות ההלכה בסוגייה ואת גדרי הספקות שהיא מותירה, ויבחן את אופיו של ההסדר הרצוי.

על הסוגייה הנדונה חלות שתי מערכות דינים ולעתים אף שלוש. חלים עליה הסדרי השליחות השטריים הנקובים בסעיפים 25-22 ו-92 לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת השטרות"); חלים עליה הסדרי השליחות הכלליים, שעיקרם מצוי כיום בחוק השליחות, (להלן : "חוק השליחות") ; כאשר השאלה מתעוררת לגבי היותו של תאגיד שולח, יחולו גם הסדרי השליחות התאגידיים, ובעיקר סעיפים 105 ו-106 לפקודת החברות [נוסח חדש]. מבנה מורכב זה מעורר את שאלת היחס בין מערכות הדינים השונות.

חלקו השני של החיבור יעסוק בהבחנה בין מראית שליחות לבין שליחות בפועל ובשאלת הדין המצוי והראוי של מראית השליחות. במסגרתו תידון גם השאלה הכרוכה בנושאים אלה - שאלת ההכרה בשליחות נסתרת בדיני שטרות. חלקו השלישי של החיבור יעסוק בשאלת קיומה של שליחות בפועל לאחר שהוכרה מראית השליחות וחלקו הרביעי יעסוק בנושא החריגה מהרשאה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Anderson .R.A

116 (,6 .Vol ,.ed 3rd ,Rochester) Code Commercial Uniform  

 349 ,345 s & M 5 Farrow .v Leadbitter.on Guest .A.G & Chalmers .S.M.D.E

217 ( ,.ed 14th ,London) Notes Promissory and Cheques ,Exchange of Bills

י' זוסמן דיני שטרות (מהדורה שישית, ).