‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סדר דין אזרחי?

תוכן עניינים

מבוא

א. תיקון תקנה 386 לתקנות סדר-הדין - צווי "מרווה" ו"אנטון פילר"

1. תנאי מקדמי להפעלת הצו

2. הסקה ראייתית

3. בחינת סיכויי התביעה

ב. "צו חוסם"

ג. התערבות בממצאים עובדתיים ורשות להגשת ראיות נוספות בהליך של ערעור

ד. הזכות החוקתית לא להיבדק רפואית

ה. החמרת התנאים למתן סעד של עיקול זמני

סיכום

הסקירה הנוכחית מהווה ניסיון ביקורתי, ראשיתי וסכימטי לעמוד על השפעתו הקיימת והעתידית של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על הדיון האזרחי1. נראה כי הדיון בפרספקטיבה החוקתית יעורר מחדש שאלות ויוביל לעיון נוסף בהלכות מושרשות זה שנים, נוסף, כמובן, להשפעתו הישירה והמיידית בעיצוב הסדרים פסיקתיים חדשים ובביקורת חקיקה עדכנית.

גיבוש פרספקטיבה חוקתית לדיון האזרחי מצריך עיסוק שיטתי, הן ברמה תיאורטית אקדמית והן ברמה פרקטית-יישומית בתכנים מתחומי תורת המשפט והתיאוריה הפוליטית. סקירה זו הינה לא יותר מהזמנה לעיסוק שיטתי כזה. תוך סקירת כמה התפתחויות בולטות בכללי הדיון האזרחי ובהלכותיו בשנת המשפט החולפת, אבקש להציג את השאלה החשובה הבאה: האם האינטרס ההליכי של בעל-דין למצות את יומו במערכת הצדק, כלומר, להביא לידי מימוש את הכלים ההליכיים העומדים לרשותו לשם הצגה מלאה של טענותיו וראיותיו, וכן למנוע סיכולן של זכויותיו המוכרות (או שאפשר שיוכרו בעתיד) במסגרת הליך שיפוטי,2 מעוגן כיום בזכות בעלת מעמד חוקתי? ואם אכן קיימת זכות כזו, מהם היקפה ותחומה ומהו משקלה היחסי בעימותים בינה לזכויות חוקתיות מהותיות, כגון חופש התנועה והזכות לצאת מישראל,3 זכות הקניין 4 והזכות לפרטיות ולצנעת חיים.5 שאלות אלה אעלה אגב ניתוח חוקיותם של ההסדרים בתקנות סדרי-הדין המאמצים את צווי ה"מרווה" (Mareva) וה"אנטון פילר" (Piller Anton) במתכונת ישראלית ייחודית6.

סוגיה נוספת המעוררת שאלות חוקתיות מתייחסת להתנגשות אינטרסים הליכיים נוגדים של בעלי-דין למיצוי יומם במערכת הצדק. זו הסיטואציה המתעוררת בעניין שהובא לפני בית-המשפט העליון בשנה החולפת, ובו התעוררה שאלת סמכותו של בית-משפט בישראל לחסום מתדיין, שתלויים ועומדים הליכים משפטיים בעניינו בארץ, מלהגיש תביעה במדינה אחרת7.

אם אכן קיימת זכות חוקתית של בעל-דין למיצוי יומו במערכת הצדק, מתחייב דיון גם באשר לשאלת היקפה ותחומה של הזכות האמורה. שאלות שבוודאי יצוצו בהקשר זה נוגעות בהלכות בתי-המשפט באשר למדיניות התערבותה של ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים וראייתיים של הערכאה הדיונית,8 וכן במדיניות באשר להתרת הגשתן של ראיות נוספות בהליכי ערעור9.

לעיתים ניכרת השפעה ישירה של העקרונות המהותיים של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו על הלכות הדיון האזרחי ותיקוני החקיקה. כך, למשל, הגן בית-המשפט המחוזי בחיפה בשנת המשפט החולפת על זכותו החוקתית של תובע להתנגד לבדיקה רפואית, בין בדיקה חודרנית ובין חיצונית, ויהיו חומרתה או הסיכון הכרוך בביצועה אשר יהיו10.

כמו-כן, לנוכח עיגון מעמדה של זכות הקניין כזכות חוקתית, ואולי אף לנוכח עיגון מעמדו החוקתי של חופש העיסוק, הוחמרו בשנה הנוכחית התנאים להענקת סעד של עיקול זמני, במיוחד משום שנקבע כעת בתקנות סדר-הדין כי סעד העיקול לא יינתן אלא אם-כן יוכיח המבקש שאי-הענקתו עלולה "להכביד על ביצוע פסק-הדין"11.

אין זה סוד שמערכת בתי-המשפט אנוסה להתמודד בשנים האחרונות עם עומס תיקים עצום. על-כן, לצד רפורמות חקיקתיות המיועדות להקל את העומס ולזרז את ניהול הדיון והכרעות הדין,12 בתי-המשפט מבקשים בהכרעותיהם לבור דרכי דיון יעילות יותר, שיש בהן חיסכון בזמן שיפוטי ובמשאבים אחרים. על רקע זה מובן האתגר הגדול הניצב לפני מערכת השיפוט, והוא: שמירה והקפדה על הזכויות החוקתיות ועל דרישות הצדק המהותי וההליכי המוגנות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ש' לוין "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

סדרי הדין האזרחיים" הפרקליט מב

ד' שורץ "מגמות התפתחות בסדר-הדין האזרחי" ספר השנה של המשפט בישראל, (א' רוזן-צבי עורך)