‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות חשודים ונאשמים אל מול זכויות קורבנות בבעבירות מין במשפחה?

תוכן עניינים

מבוא.. 3

שאלת המחקר. 5

עבירות מין במשפחה. 5

עבירות מין במשפחה וגילוי עריות.. 6

עבירות מין במשפחה וגילוי עריות בישראל. 7

השתקת עבירות מין במשפחה. 8

רקע על עבירת גילוי עריות בישראל. 10

המבט המשפטי על עבירות מין במשפחה. 11

הדין בישראל. 11

חוק זכויות נפגעי עבירה והשלכתו האפשרית על מעמד הקורבן בעבירות מין במשפחה. 12

האיזון בין זכויות הנאשם לבין זכויות נפגע העבירה באשר להסדר טיעון בעבירות מין במשפחה. 15

התחשבות בזכויות הקורבן בעסקת טיעון 15

הגישה הפמיניסטית למשפט וזכויות קורבנות עבירה שהן נשים בעבירות מין במשפחה. 17

הבאת דבר הקורבן בפני בית המשפט - תסקירי קורבן, הצהרות קורבן והשלכתם על הענישה. 21

תסקירי קורבן והצהרות קורבן 21

תסקיר קורבן והלכת פלוני 22

הקורבנות ויחס בתימ"ש בארץ אל זכויות הקורבנות בעבירות מין במשפחה. 26

קורבנות וזכויות נפגעי עבירות בעבירות מין במשפחה. 27

הפתרון 28

זכויות קורבנות והלכת פלוני 30

נאשמים לעומת קורבנות בעבירות מין במשפחה. 31

משפט משווה:. 33

משפט קונטיננטלי \ גרמניה. 33

ארה"ב. 35

אוסטרליה:. 36

השוואה למשפט הקנדי 37

דוגמה לזכות ולשוויוניות שלה: הזכות להליך הוגן 39

הדגמה על חזקת החפות מפשע. 40

חירות מפני עונש אכזרי ובלתי צודק.. 42

סיכום.. 45

ביבליוגרפיה. 47

בעבודה זו אעסוק באיזון שבין זכויות קורבן לזכויות חשודים ונאשמים בהליך הפלילי בעבירות מין במשפחה. אתמקד בנושא של השקה בין המשפט החוקתי למשפט הפלילי כאמור, ובפרט באספקטים משפחתיים הקשורים לקורבנות ונאשמים. [1]

בשנים האחרונות אנו עדים למודעות חברתית הולכת וגוברת לתופעה הקשה של עבירות מין בתוך המשפחה. מודעות זו הביאה בשנים האחרונות, בארץ ובמדינות אחרות, גם לתחילתה של התייחסות מיוחדת של המחוקק לעבירות אלו, התייחסות שבאה לתת ביטוי להכרת המחוקק במאפיינים המיוחדים של עבירות אלו, אשר יש בהן פגיעה, תוך ניצול יחסי המרות והתלות הייחודיים הקיימים במסגרת המשפחה. [2]

אחד המאפיינים המיוחדים של עבירות מין במשפחה, הינה חשיפה ודיווח מאוחרים של ביצוע העבירות, לעיתים שנים רבות לאחר שקורבן עבירה הפך לבוגר. הדיווח המאוחר נובע מהדינאמיקה המיוחדת של עבירות המין במשפחה עליהם ארחיב בהמשך.[3]

ישנו מתח מתמיד בין זכויות נאשמים לזכויות קורבנות בעבירות מין במשפחה ובמתח ז עוסקת עבודה זו.

בעבר, ניסו אסירים לטעון, כי אין לקורבן או משפחתו מעמד בדיוני ועדת שחרורים וכי הסכמתם או אי הסכמתם לשחרורו איננה רלוונטית ואף יש בה משום השפעה בלתי הוגנת על שיקולי הוועדה. כך, למשל, במקרה בו משפחת נרצח כתבה לוועדת שחרורים כי אין, לדעתה, לשחרר את הרוצח[4] מאחר והחוק מיעט להסדיר את הדרך בה יתנהלו דיוני הוועדה, הכללים הספציפיים באשר לדיוני ועדות שחרורים נקבעו במשך השנים בפסיקה ובהחלטות הוועדה. שמיעת עמדתו של הקורבן תלויה הייתה בעיקר בוועדה עצמה. בדוגמא אחת, המעידה על מודעות מוקדמת למעמד הקורבן, קבעה ועדה, בראשות השופטת רוטלוי, כי: "האינטרס הציבורי כולל גם את זכויות הקורבן"[5] וכי יישמעו קורבנות להם ראיות רלוונטיות, אולם לא קורבנות המונעים מתחושת נקם. השאלות שהעלינו לעניין הסדרי טיעון עולות גם בהקשר זה. האם אין לאפשר זכות זו לנפגעים רבים יותר ? אני סבורה כי התשובה ברורה, יש להקשיב לנפגע.
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו מציין את תחילתו של עידן חדש בישראל. חקיקתו הוגדרה כ"מהפכה חוקתית". חוק-היסוד מעורר שאלות רבות באשר להיקפו ולהשלכותיו על תחומי המשפט השונים, ובין השאר מתעוררת שאלת השלכותיו האפשריות של החוק על המשפט הפלילי בכלל, ועל זכויותיו היסודיות של הנאשם בפלילים בפרט כל זאת לאור עקרון השוויון.

עד קודם לחקיקתו של חוק-היסוד, עוגנו זכויות יסוד של נאשם בפלילים בחקיקה ובפסיקה הישראלית. עם חקיקתו של חוק-היסוד, הוכפף המשפט הפלילי הפרוצדוראלי לחוק-היסוד, והוא מתמלא תוכן מעקרונותיו של חוק-היסוד. חוק-היסוד פותח פתח לשינויים פרשניים של הכללים שעוצבו עד כה להרחבת זכויותיו של הנאשם בפלילים, ומכיוון שהוא מתיר ביקורת שיפוטית על חקיקה עתידית - חשיבותו רבה אף לעיצובן של זכויות אלה בעתיד ולקביעת הגבולות שמעבר להן נגיסה בזכויות הנאשם לא תהא בת תוקף. יתר על כן, כיום - על-פי סעיף 4 לחוק-היסוד, נראה כי במקום שלנאשם עומדת זכות ואין היא ניתנת לאכיפה משום שאינה מעוגנת בחוק קודם, אזי יכול הנאשם לתבוע מבית המשפט הכרתה ואכיפתה על-ידי חקיקה מיוחדת, דהיינו: לתבוע התערבות המחוקק.[6]

זכויותיו של נאשם בפלילים בעבירות מין במשפחה מבטאות במהותן את עקרון חירות הפרט וכבוד האדם שלו, בהיותן מושתתות על ההנחה המכירה בפרט כאישיות רציונלית ובעלת אוטונומיה אישית, ומעוגנות בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית. על-פי המשפט החוקתי, מטרת החוק הפלילי היא להבטיח תנאים בסיסיים לקיום חברתי.

כוונתה של עבודה זו היא להאיר את הבעייתיות הקיימת ביחסי הגומלין שבין חוק-היסוד ובין זכויותיו של נאשם בעבירות מין במשפחה  לפי החקיקה הקיימת ולפי הפסיקה, להצביע על כיווני התפתחות חדשים אפשריים לאחר חקיקתו של חוק-היסוד, תוך השוואה לשיטות משפט אחרות ולהציע אפיקי התפתחות הנראים בעיני המחבר כמתאימים לשיטת המשפט הישראלית.

כהערה מקדמית אעיר, כי אין אני רואה בכך שהצעת החוק כללה את מכלול זכויותיו של נאשם בפלילים, ושאלה לא מצאו עיגון בחוק-היסוד כפי שנתקבל בכנסת, עובדה השוללת מזכויות אלה מעמד על חוקי. זכויות נאשם בפלילים - כולן נובעות מזכויות היסוד של האדם לחיים, לכבוד ולחירות אישית, ומשעוגנו זכויות אלה בחוק-היסוד - עוגנו בו מכללא גם הזכויות האחרות. שאלה זו טרם זכתה למענה בפסיקה, אולם זו הדעה הרווחת בספרות המשפטית.[7]

חקיקת חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 הוא הישג מבחינת נפגעי העבירה.

ניתן לתמוך בזכויות של הליך הוגן לקורבנות (לפחות קורבנות של עבירות חמורות) [8] כל עוד הפעלת זכויות אלה נתונה לפיקוח ולביקורת בתוך מודל ציבורי של מערכת משפט פלילית, מודל השומר על מידה של אובייקטיביות, עקביות ואי משוא פנים. ההתנגשות בין אינטרס הקורבן לבין ההליך ההוגן הנה עזה, ולעתים קיים פער גם בין האינטרס של הקורבן[9] לבין האינטרסים הציבוריים של מיגור פשיעה, תגמול והרתעה. החקיקה הקיימת לא מטפלת כלל במאבק זה, והדיון בפסיקה דל ולא עקבי, כאשר עיקרו עשיית שימוש גובר באמצעים המערבים את הקורבן דוגמת פסיקת פיצויים. [10]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

איילת גז עבירות מין בישראל, הוצאת אוצר המשפט

לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.

יניב ואקי ויורם רבין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה:תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" הפרקליט, נ"ב, עמ' 417

חוק זכויות נפגעי עבירה

 M. Gur-Arye Actio Libera in Causa in Criminal Law