‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

כיצד בא לידי ביטוי ניתוח יצירות של סביון ליברכט?

כיצד באה לידי ביטוי האמהות ביצירות של סביון ליברכט?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת מחקר:

ניתוח יצירות של סביון ליברכט בדגש על אימהות.

הסיפור ׳לבכות על הכתף של אמא׳

האם הנוטשת - דיון בסיפור ׳אמריקה׳

הסיפור תפוחים מן המדבר

היצג -אקספוזציה

המוטיבים המרכזיים בסיפור

מוטיב החלום

מוטיב התפוחים

סקירה ספרותית כללית

פמיניזם

אמנות פמיניסטית

פמניזם ישראלי

חוסר שוויון מגדרי

דמות האישה עוברת תמורות

כתיבה נשית

הזהות הנשית בשירה

הזהות הנשית בפרוזה

ובחזרה לתפוחים מן המדבר מאת סביון ליברכט

סיכום ביניים

סיכום

רשימה ביבליוגרפית

העבודה האקדמית תעסוק בספרות של סביון ליברכט.

ליברכט נולדה בשם סבינה סוסנובסקי במינכן שבגרמניה, להורים ניצולי השואה. ב-1950 עלתה לישראל עם הוריה. בילדותה התגוררה בבית דגן ולאחר מכן בבת ים. לאחר השירות בצה"ל נסעה ללמוד בלונדון ושינתה שמה לסביון.

למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב והועסקה כעיתונאית בירחון "את". אוסף סיפוריה הראשון, "תפוחים מן המדבר" יצא לאור בשנת 1986. [1]

ליברכט פרסמה שני רומנים, אך היא נודעת בעיקר בזכות סיפוריה הקצרים, שאת חלקם עיבדה למחזות. סגנון כתיבתה הוא ריאליסטי, מורכב, דחוס ומלא מתח. בכתיבתה ניכרת העדפה לקול הפנימי של הדמות המרכזית, על פני ההתרחשות החיצונית. סיפוריה נוגעים בהוויה הישראלית, והיא מרבה לעסוק בקונפליקטים המאפיינים הוויה זו: הקונפליקט הדתי-חילוני, היהודי-ערבי והבין-דורי. סיפוריה מושפעים רבות מחוויותיה כבת לניצולי שואה, ורבים מסיפוריה נוגעים בשואה ובהשלכותיה על הניצולים וצאצאיהם.[2]

התחקות אחר מערכות היחסים בין אימהות לילדיהן ביצירת ליברכט מולידה את התובנות הבאות: ראשית, היצירות המבנות דמויות אם שונות חושפות, בניגוד למיתוסים שונים על אימהות, כי אימהות אינה טבעית וכי לא כל אישה מוכנה לתפקד כאם. כך הסטראוטיפ הרואה כל אישה כאם לעתיד מתנפץ והאימהות הופכת לזהות ככל הזהויות הנשיות ולא לזהות־על. שנית, היצירות מציגות את ההתנגשות בין זהויותיה השונות של אישה בעקבות הפיכתה לאם ואת בחירותיה בעקבות התנגשות זו. שלישית, היצירות בוחנות את השבר הבין־דורי בין אימהות לילדיהן ומציגות פתרונות מנוגדים - נתק או קבלה. האימהות ביצירתה של ליברכט מופקעת מן המרחב הפרטי ומשמשת אמצעי אידאולוגי לבחינת סוגיות חברתיות דוגמת יחסי יהודים וערבים, ירידה מישראל, יחס לבעלי מוגבלויות, יחסים בין חילונים וחרדים, וכפועל יוצא האם הופכת לישות פוליטית בעלת אמירה חברתית וחורגת מתפקידה הסטראוטיפי.

ביצירת סביון ליברכט מתקיימת נוכחות בולטת של הקונפליקט הבין-דורי, המיוצגת ביצירות שונות באמצעות הצגת השבר המתגלע בין אימהות לילדיהן. בסיפורים שונים של ליברכט, מתחילת הקריירה הספרותית שלה, המיקוד מושם על דמות האם שחשה מנותקת מילדיה ומערכיהם ובכך מערערת על מוסכמה חברתית שנתפשת בתרבות המערבית כטאבו. ׳אימהות׳ כמושג תרבותי אומנם נקשרת לאלטרואיזם, טיפוח, הזנה והקרבה עצמית, אך בסיפורת ליברכט האם אינה מסכינה לוויתור על מכלול זהויותיה כאישה על מנת להלום את סטראוטיפ ׳האם הטובה׳. סטריאוטיפ זה מבנה את דמות האם המוותרת על כלל זהויותיה לטובת זהותה כאם, או כדבריהם של סטרן ועמיתיו המתארים את הלך המחשבה האימהי:[3]

כאם בהכרח תלדי הלך מחשבה אימהי שבמשך זמן מה יפעל כמו כוכב הצפון בהכוונת דרכך בחיים. אין זה רק ארגון מחודש של החיים המנטליים שלך, אלא ארגון חדש לגמרי שיתקיים לצדו של הישן (וקרוב לוודאי שגם צבר יצירות של ליברכט מקדם את תמת זרותה של האם מילדיה. זרות בין אם לבת מתקיימת ברומן ׳איש ואשה ואיש׳² ובולטת גם ברומן ׳הנשים של אבא׳,³ המציג שבר בין בן לאימו שגידלה אותו בארה״ב בעוד אביו נותר בישראל. בשונה משני הרומנים הללו, שמיקודם בתחושת הילד שבגר ועודנו חווה את דמות האם על רקע מעשיה בעבר, בסיפוריה הקצרים בוחרת ליברכט להתמקד בדמות האם ולהבנות את זהויותיה הנשיות תוך הדגשת הפער בין הסטראוטיפ התרבותי בנוגע ל׳אימהות׳ לבין המימוש המוצג ביצירה. מכאן כי האם המוצגת לפנינו היא אישה המסרבת להיפרד מערכיה שאינם נוגעים לערכי האימהות גם במחיר פגיעה בילדיה.

עיון בתמת זרותן של אימהות לילדיהן יכול לקדם מחשבה הגמונית וסטראוטיפית, שלפיה ליברכט למעשה ׳מייבאת׳ מן הספרות הקנונית דמויות אם בלתי ראויות, ונציין כדוגמאות את אמה בובארי (׳מאדאם בובארי׳ לפלובר), אנה קארנינה (׳אנה קארנינה׳ לטולסטוי) וחנה גונן (׳מיכאל שלי׳ לעמוס עוז). סוגיות המפתח בדיון המקדמות הבחנה בין ספרות מיזוגנית בדומה ליצירות דלעיל, שמבנות דמויות אם מבעד להסתכלות גברית ביקורתית, לבין ספרות פמיניסטית -עולות מתוך עמדתה של המחברת המשתמעת[5] בסיפורים השונים של ליברכט. סיפוריה של ליברכט אינם מציגים תמונה חד־צדדית של אם בלתי כשירה ואינם מקטלגים את דמות האם באופן בינארי כ׳רעה׳ או כ׳טובה׳. הם מפנים עורף לתבנית ׳החטא ועונשו׳ הנוכחת בספרות הקנונית, שלפיה האישה שחותרת תחת מוסכמות החברה נענשת (מתאבדת או נרצחת), ומפקיעים את האימהות מן המרחב הפרטי ומציגים אותה כחלק מדיון חברתי ופוליטי תוך מתן קול לאם ואפשרות להיאבק על פערים בין־דוריים: ׳מקרה גבול׳ ו׳יונים׳ (מתוך הספר: תפוחים מן המדבר, 1986) עיון בסיפור ׳מקרה גבול׳ תמת האם הזרה לילדיה מלווה את ליברכט מאז פרסמה את קובץ סיפוריה הראשון, ׳תפוחים מן המדבר׳. בקובץ זה הופיעו שורה של אימהות בנקודת שבר מול ילדיהן - בסיפורים ׳יונים׳, ׳תפוחים מן המדבר׳, ׳חגיגת האירוסין של חיותה׳ ו׳מקרה גבול׳. צבר היצירות העוסקות בקונפליקט המתגלע בין אימהות לילדיהן הופך את תמת השבר הבין־דורי לתמת־על בקובץ הביכורים של ליברכט, ובחירתה לאפיין נושא זה מבחינה אותה מספרות ׳דור המדינה׳, שמייצגיה הבולטים הם אהרן אפלפלד, עמוס עוז וא״ב יהושע, שעסקו בראשית דרכם הספרותית בתמות לאומיות. בקובץ ׳תפוחים מן המדבר׳ ליברכט אומנם נדרשת להיבטים לאומיים בסיפוריה ׳חדר על הגג׳ ו׳מילואים׳, אך מיקודה התמטי, אשר עתיד ללוותה במרבית יצירותיה, מושם על מערכות יחסים בין גברים לנשים ובין הורים לילדיהם[6].

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

סביון ליברכט, אנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), הוצאת כרמל, 2017.

זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ (עורכים). לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים. זב"מ, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 

ענבל רשף, הלא ידוע- בדיון ספרותי, הוצאת רסלינג, 2019