‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים?

תוכן עניינים 

מבוא. 

המאמר המרכזי בעבודה. 

שאלת המחקר. 

דין רצוי 

גישור. 

הליך הגישור הלכה למעשה. 

מיהו מגשר?. 

מגשר ברשימה הוא

ההגדרה של תפקיד המגשר

כיצד מקרה יגיע לגישור

מה קורה לתיק מבחינת ביהמ"ש?

עיכוב הליכים

זכויות חובות המגשר

כיצד יראה תהליך גישור אולטימטיבי (מעבר לעקרונות החוקיים)

הגישור הטרנספורמטיבי 

היסטוריה

התפישה הטרנספורמטיבית

המגשר

ניתוח מקרי גישור לדוגמא

ביבליוגרפיה

החברה הישראלית הינה חברה הטרוגנית, וכפועל יוצא מכך נושאי הסכסוך הינם שונים ומגוונים. לפיכך, ייתכן כי ישנה יותר מדרך אחת להגיע לפתרון סכסוך. ייתכן שדרך חלופית אינה בהכרח מחייבת מעבר דרך כתלי ביהמ"ש, אלא שישנם סכסוכים המתאימים ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בעלות אידיאולוגיה אחרת שתוביל לפיתרון אחר - לא בהכרח פיתרון של "מנצח" "ומפסיד". במלים אחרות, מדוע לחלק את העוגה לשניים כאשר אפשר קודם לכן להגדילה?

בעבר סכסוכים נפתרו בין האנשים עצמם או בתיווך של צד ג' (עמית, זקן או מכובד מקובל). בעידן המודרני והפוסט מודרני דומה כי אנשים איבדו את היכולת לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם, וכתוצאה מכך נולד מענה בית המשפט שיעזור בפתרון הסכסוכים. כיום קיימות דרכים רבות ומגוונות לפתרון סכסוכים ולאו דווקא ביהמ"ש. בעבודה זו אעמוד על יתרונות וחסרונות המערכת המשפטית בעבר ובהווה והדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט. כיום, לפי הנראה לעין, כשניגשים לכותלי ביהמ"ש הוא אינו נותן מענה הולם ונוצר מצב כי האזרח משרת את המערכת המשפטית במקום שהמערכת המשפטית תשרת את האזרח - החל בהוצאות משפט (אגרה במחצית הראשונה, אגרה במחצית השנייה) ניהול הליכים לזמן ממושך, אפשרויות פתרון מוגבלות, עומס בלתי נשלט, פרוצדורה מייגעת ויותר מכל, הכרעות דין שאינן משביעות רצון לשני הצדדים - הן ל"מפסיד" והן ל"מנצח"[1].

בעבודה זו, כאמור, אעמוד על הדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט: בעיקר בוררות גישור ופישור.

הבוררות הינה מוסד משפטי ותיק יחסית, אשר משמש להכרעה בסכסוכים בין אנשים ללא מעורבות המערכת המשפטית - כלומר מצב בו הצדדים בסכסוך מסכימים לשטוח את טענותיהם בפני גורם חיצוני למערכת המשפטית. אותו גורם אינו כבול למגבלות שכובלות את ידי המערכת המשפטית ואשר בגינן נוצרו אותם חסרונות שציינתי. כמו כן הבורר אינו כבול לדיני ראיות ולסדרי הדין הנהוגים במערכת המשפטית, דבר אשר מייעל את הליך הבוררות[2].

הגישור הינו הליך רצוני שבו הצדדים המנהלים משא ומתן לקראת כריתת חוזה או למטרת יישוב סכסוך. הם נפגשים עם צד שלישי - המגשר - המסייע בידם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו של המגשר סמכות אמיתית להכריע בה. יש הטוענים כי הגישור מתאים ליישוב סכסוכים בין ארגונים, ו/או יחידים, כגון: סכסוך בין חברות בשל טענות על אי עמידה בתנאי הסכם מסחרי, סכסוך בין חברות בנייה לרוכשי דירה בגין ליקויי בנייה, סכסוכים בנושאי הפרת זכויות יוצרים, סכסוכים צרכניים, יישוב טענות בעת סיום יחסי עבודה בין עובד למעסיקו, פתרון מחלוקות בין יעדי עובדים להנהלות ועוד סוגי מחלוקות רבים[3].

הליך הגישור (mediation) אינו הליך חדש - ההליך היה ועודנו מקובל בתרבויות ובמדינות שונות. הליך זה מתקיים זה אלפי שנים כחלק מהמערכת המשפטית, אולם הפך להליך עצמאי החל, כאשר הגישור הראשון נעשה ונחל הצלחה. "התופעה" החלה בארצות הברית והביאה לפיתוח שיטות וטכניקות שונות לפיתרון סכסוכים. כיום קיימות יותר מ תוכניות פישור בארה"ב.

בארה"ב הגישור הינו מרכיב שיגרתי בפתיחת הליכים, בכל סוגי ההליכים השונים - גם כאשר לא קיימת חובה להשתתף בהליכי פישור, בתי המשפט מפנים באופן יום יומי את הצדדים תחילה לפישור.[4] עם זאת, בישראל החלה להתפתח מודעות גוברת ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות רק בעת האחרונה במסגרת המשפט הישראלי (אזרחי).

הליך הפישור מושתת כל כולו על הסכמת הצדדים-על היסוד הרצוני. אין מדובר רק בהסכמה לדרך ברורה זו או אחרת, אלא - ביסוד המגדיר את מהותו של ההליך ואף את תכליתו - חיזוק האוטונומיה האישית של הצדדים. לא תוכן ההסכמה הוא החשוב - אלא - עצם העובדה שהצדדים הגיעו לפתרון בכוחות עצמם, כשהמפשר רק משמש אמצעי עזר להקל על הצדדים.

מצגת בנושא ADR, גישור מול הליך בבית משפט 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 Freshman Clark, Adele M. Hayes, Greg C. Feldman "MINDFULNESS IN THE LAW AND ADR: Adapting Meditation To Promote Negotiation Success: A Guide To Varieties And Scientific Support" 7 Harv. Negotiation L. Rev. 67 

Garthy Bryant G. "Tilting The Justice System: From Adr As Idealistic Movement To A Segmented Market In Dispute Resolution" 18 Ga. St. U.L. Rev. 927
Riskin Leonard L. "The Contemplative Lawyer: On the Potential Contributions of Mindfulness Meditation to Law Students, Lawyers and their Clients" 7 Harv. Negot. L. Rev. 1